במסגרת משלחת סטודנטים, בשנת 2009 יצאתי למסע בפולין, במספר מחנות השמדה וריכוז. מששבנו מאותו המסע, בחרנו ליזום פרויקט, במסגרתו כל סטודנט, חבר לניצול שואה שהיה ילד בתקופת השואה, שמע את סיפורו, וכתב אותם בספר, במטרה להנציח את הסיפורים, ולהעבירם לדורות הבאים.
הזדקנות ההורים, התבגרות הילדים וגדילת הנכדים גורמים לשינויים בתפקידם של בני המשפחה ובקשרי הגומלין שביניהם. שינויים אלה מקבלים אופי מיוחד במשפחות של ניצולי שואה, מאחר והם מתרחשים בצילה של העברה בין-דורית ארוכת שנים של הטראומה.
סיפורה האישי של י"ר סניף חולון - נעמי קורנברג (זושה לבית אורלנדר) על ההישרדות בבונקר ועליתה לארץ אחרי המלחמה
בארון הבגדים שבחדר השינה של הורי הייתה מגירה ובה שרשראות החרוזים הצבעוניות של אמא שלי שאהבה להתקשט בהן. בין החרוזים הייתה מונחת טבעת אפורה עשויה אלומיניום ובמרכזה לב אדום מפלסטיק שמעליו חקוק מספר, ומתחתיו מספר אחר.
עצות וטיפים לשיפור איכות החיים של ניצולי שואה
בעיצומה של תקופת השואה, כתב המחנך והמשורר יצחק קצנלסון שיר בשם "ראשונים": "הראשונים לכיליון – התינוקות היו, יתומים פעוטים, הפקר על אדמה, הם הטוב שבעולם..."
אנה פרנק- היומן הגרפי אריק פולמן ודויד פונסקי
ביום חמישי 25.1.18, הגיעו מעל מאה חברי עמותת יש והגיעו לכנס לקראת יום השואה הבינלאומי.
פרופ' צופיה איש-שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, סיור העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם.
