הרצאתה של עו"ד שרי ורדי בכנס בריאות הפה והשיניים והשפעתה על איכות החיים

נכתב ע”י עו"ד שרי ורדי

הסיוע המשפטי מייצג ניצולי שואה בהכרה בתביעות להכרה בנרדפות ובבקשות להכרה במחלות. כידוע, חלק מהמחלות הוכרו על ידי ועדת מומחים בראשותו של פרופ' שני, אשר מונתה בעקבות דו"ח ועדת דורנר. הוועדה בדקה את הקשר הסיבתי בין מחלות שמהן סובלים ניצולי שואה לבין רדיפות הנאצים. על בסיס המלצות הוועדה הכירה הרשות לזכויות ניצולי שואה בחלק מהמחלות כקשורות לנרדפות ובמחלות אלה אין צורך בהמצאת חוות דעת ודי בהמצאת אישור מרופא על מועד פרוץ המחלה. במסגרת ההמלצות, נקבעו קריטריונים בכל הקשור למחלות לב, יתר לחץ דם וסיבוכיו, מחלות המוסבות מיתר לחץ דם, סוכרת וסיבוכיה, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, אוסטיאופורוזיס, שיטיון (דמנציה) וכן מחלות פרקים ועור. חשיבות ההכרה במחלות הינה הזיקה בין ההכרה לאחוזי הנכות הנקבעים לניצול השואה אשר מהם נגזרת גובה הקצבה וכן השתתפות במימון תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות וברכישת עזרים רפואיים וכל הנדרש לטיפול במחלה שהוכרה (הכרה בפגימה בשמיעה השתתפות במימון מכשירי שמיעה, הכרה בפגימה בעיניים השתתפות במימון משקפיים וכדומה).

כאשר מבוקש להכיר במחלה שלא הוכרה על ידי ועדת שני, הניצול נדרש להוכיח שיש קשר סיבתי בין המחלה לנרדפות ולשם כך נדרשת חוות דעת רפואית תומכת בטענתו. הסיוע המשפטי אף משתתף במימון חוות דעת רפואיות. לאחרונה ניצולי שואה רבים פונים לסיוע המשפטי בבקשה להכרה בפגימות שיניים, רבים מהניצולים סובלים מפגימת שיניים מגיל צעיר עקב הנרדפות. הכרה בפגימת השיניים מקנה השתתפות במימון טיפולי השיניים.

הוכחת הקשר הסיבתי בין פגימת השיניים לתנאים בתקופת הנרדפות

ניצולי השואה מתקשים לעמוד בתנאי ההוכחה של הקשר הסיבתי וזאת בשל היעדר תיעוד רפואי של טיפולי שיניים משנים עברו. ככל שהמסמכים הרפואיים משנים עברו קיימים, ניתן ביתר קלות להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגימה לרדיפות. במספר תיקים בייצוג הסיוע המשפטי הצלחנו להוכיח את הקשר הסיבתי בעזרת מסמכים מהעבר כגון כרטיסיות מרופאי שיניים שטיפלו בניצולים, צילום תיק רפואי מהצבא בו היה תיעוד על פגימת שיניים וכדומה.

יעקב חבר, עו"ד ממונה על תחום ניצולי שואה במחוז חיפה רואה מגמת הקלה בדרישת הראיות, כפי שעולה בסיפורה של ניצולה מרומניה ילידת 1931, אשר  סבלה מאובדן שיניים מאז שנות השלושים לחייה, עקב העדר תזונה ותנאי מחיה קשים. בקשתה להכרה באובדן שיניים כתוצאה מהרדיפות נדחתה בנימוק של העדר קשר סיבתי.

היה קושי ראייתי בהוכחת הקשר הסיבתי, הואיל ולא ניתן היה לאתר את המסמכים הרפואיים של רופא השיניים (שנפטר) אשר טיפל בניצולה בתחילת שנות ה- 60  של המאה הקודמת.

הערר התקבל על סמך שני מסמכים מהרופא המטפל אשר לדעתו יש לקשור בין התנאים בתקופת השואה בהם הייתה נתונה המערערת לבין איבוד דרמטי של שיניים בגיל צעיר. הוכרה מחלת אובדן השיניים בשיעור של מחצית ע"ח הרדיפות (ו"ע 6537-08-17, בייצוג הסיוע המשפטי: עו"ד ישראלה זטרמן).

בתיקים אחרים הוכח קשר סיבתי בין פגימת השיניים לנרדפות על ידי חוות דעת פרטנית למקרה.

להלן סיפורו של  ניצול שואה, יליד 1928, מרומניה. בעת המלחמה גורש לטרנסניסטריה.

הניצול הגיש תביעה לרשות להכרה בפגימת שיניים שאירעה בשנת 2012 בהיותו בגיל 82, הרשות דחתה את התביעה בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין הפגימה לבין נרדפותו. הוגש ערר הנתמך בחוות דעת מומחה כי קיים קשר סיבתי בין הנרדפות לאיבוד השיניים.

לאחר שנדחתה עמדתנו בוועדת ערר הוגש ערעור בבית המשפט המחוזי. 

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי קיים קשר סיבתי בין פגימת השיניים לרדיפות, וכי פסק הדין ניתן בנסיבות המיוחדות למערער (ע"ו 10182-01-15, בייצוג הסיוע המשפטי: עו"ד לבקה חלבי-חסון ועו"ד שרון אשל איילון).

בתיק נוסף, ייצגנו ניצול שואה בערעור על  פסק דין שדחה הכרתו להכרה בפגימת השיניים. בדיון בערעור בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמה למתן השתתפות במימון הוצאותיו הרפואיות בגין טיפול השיניים.


אסיים בקריאת בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 14 במרץ 2017, להקמת ועדת מומחים כדוגמת ועדת שני: "ייתכן והגיעה העת להקמת ועדת מומחים כדוגמת ועדת שני בזמנו, אשר תידרש לקביעת כללים בכל הקשור לטענות לפגימה בשיניים, ובאופן שניתן יהיה לקבוע קריטריונים אשר אינם תלויים בהכרח בתיעוד זה או אחר ולפתרון של כלל הטוענים לפגימה בשיניים ונמצאים חסרים לאור העדר תיעוד כאמור" (ע"ו 52165-01-17 בייצוג הסיוע המשפטי: עו"ד מריאנה גורביץ' ועו"ד עידית פוגלר).

הסיוע המשפטי מייצג ניצולים שפנו בבקשה להכרה ונדחו עקב העדר מסמכים מהעבר והעדר חוות דעת פרטנית. במקרים אלה הסיוע המשפטי נעזר במחקר חדש של רופאים מומחים בתחום השיניים, אציין כי ההליכים בבית המשפט טרם הסתיימו. 

פרופ' הרולד כהן וד"ר גיא טוביאס   מהדסה עין כרם, המתמחים בתחום השיניים ערכו מחקר אשר ערך השוואה בן קבוצת ניצולים שחיו תחת המשטר הנאצי לכלל האוכלוסייה. המסקנה העולה מהמחקר כי קיים קשר סיבתי בין התנאים הקשים (תזונה לקויה, והפן הנפשי) לבין פגימה בשיניים. עוד עולה מהמחקר כי ניצולי שואה סובלים בגיל  צעיר מאובדן שיניים בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

 

עו"ד שרי ורדי היא ממונה ארצית על תחום ייצוג ניצולי שואה הסיוע המשפטי משרד המשפטים.