> דעו זכויותיכם

2010-1 עדכונים שוטפים

 

החלטה חדשה בנוגע לתביעה לקצבה מהאוצר שלא הוגשה לפי האמור בחוק

ב- 3.2.2010 ניתנה החלטה חדשה על ידי בית המשפט השלום בתל אביב בנוגע לניצולת שואה אשר לא הגישה את בקשתה הראשונית למשרד האוצר בטופס האמור בחוק ובתקנות ומשרד האוצר לא העמיד אותה על טעותה.
החלטה זו גם דנה בשאלה מה הדין לגבי בקשה שהוגשה במועד מוקדם אך הרכיבים הנוספים הנדרשים לפי התקנות צורפו אליה רק במועד מאוחר יותר?

בית המשפט אף ציין את הרלבנטיות הפוטנציאלית של החלטה זו לתיקים אחרים. לנושא זה חשיבות גדולה בעיקר בנוגע לתשלום הרטרואקטיבי שאותם ניצולים אמורים לקבל.
לשם דוגמה, אם מתוך אלפי הניצולים שאמורים להיות מוכרים בקרוב לקצבה מהאוצר עקב העוצר שעברו בתקופת השואה, יהיו ניצולים שפנייתם הראשונה תיפסל כיוון לא הגישו אותה באופן הקבוע בחוק ובתקנות, הם עלולים לאבד עשרות אלפי ש"ח אשר היו אמורים להיות משולמים להם ממועד אותה הפנייה הראשונית.
בנוסף לזאת, אם חלק מאותם הניצולים נפטרו במהלך אותן השנים שעברו מאז שהגישו את פנייתם הראשונית והיא לא תתקבל, בני זוגם עלולים לאבד את זכאותם לקצבת שאירים של 3 שנים, שגם היא מסתכמת בעשרות אלפי ש"ח.

בית המשפט קבע כי יש לראות בטופס הבקשה המאוזכר בתקנות בתור הבקשה עצמה וש"אין בשיהוי בצירוף הפרטים שהתקנות מחייבות לצרף לבקשה כדי לגרור אי השתכללות הבקשה עצמה ככזו."

בנוסף לכך קבע בית המשפט שבמקרה זה וכנראה גם במקרים נוספים, שבהם הפנייה הראשונית לא הוגשה בטופס האמור בתקנות ומשרד האוצר לא התריע על כך והעמיד את הניצולים על טעותם; מה שהביא לכך שאותם ניצולים שינו את מצבם לרעה ולא הזדרזו להגיש את הטפסים והרכיבים הנוספים לפי החוק והתקנות - יחשב מועד הפנייה הראשונית כמועד הגשת הבקשה:

"מקום שהבקשה לא הוגשה כדין, אך תגובת המשיבה לא העמידה את העורר על כך, ייחשב מועד הפנייה הראשונית למועד הגשת הבקשה."

ההחלטה הנ"ל, ללא שמה הפרטי של הניצולה, הועלתה לאתר שלנו בכתובת הבאה-  http://www.meidashoa.co.il/pdf/10-MOF-Form.pdf.

טופס הבקשה שרק אותו ניתן, נכון להיום, להגיש לאוצר במסגרת תביעה לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (אשר עשוי להשתנות בקרוב ולהיהפך לטופס ידידותי יותר למשתמש), ניתן להוריד באתר של משרד האוצר בכתובת הבאה

- http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/tviha.pdf.

את התקנות הנכונות להיום והמפרטות אילו רכיבים יש להוסיף לטופס הבקשה (אשר לא עודכנו למעלה מ-50 שנה. לשם דוגמה - סעיף 1 מציין כי הכתובת של הרשות נמצאת בקריה למרות שהיא עברה לפני שנים לרחוב יצחק שדה), ניתן להוריד בכתובת הבאה- http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=28068.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.





חידושים בנושא גמלת סיעוד לניצולי שואה

גמלת הסיעוד נקבעת על ידי המוסד לביטוח הלאומי הן על ידי מבחני מידת התלות בעזרת הזולת  והן על ידי מבחני ההכנסה.
עד לאחרונה, כל ההקצבאות שמשולמות לניצולי שואה עקב רדיפות הנאצים שמהם סבלו, נלקחו בחשבון לצורך מבחני ההכנסה לקביעת הזכאות לגמלת הסיעוד.
בעקבות התיקון האחרון לחוק ההטבות לניצולי שואה (סעיף 8א לאותו החוק) - קצבה לניצולי שואה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות (המתקבלת אחת לשלושה חודשים) וקצבה מהאוצר ליוצאי מחנות וגטאות (כ-1,000 ש"ח בחודש+כרטיס נטען); לא תלקחנה יותר בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי.
דהיינו, ניצול השואה הזקוק לסיוע סיעודי ושעקב קבלת אחת מהקצבאות הנ"ל עבר את סף ההכנסה שמעליה ניתן לקבל גמלת סיעוד מופחתת בלבד בשיעור של 50%; הכללים החודשים לפיהם אין לקחת בחשבון את אותה הקצבה עשויים לאפשר לו קבלת גמלת סיעוד מלאה, כלומר קבלת מימון לכמות כפולה של שעות סיעוד ממה שהוא מקבל כיום.
את סף ההכנסה לגמלת הסיעוד הנכון ליום 1.1.2010 ניתן למצוא באתר של הביטוח הלאומי בכתובת הבאה

- http://www.btl.gov.il/benefits/Long_Term_Care/Pages/תנאי%20זכאות.aspx .

ניצולי שואה אשר מקבלים גמלת סיעוד מופחתת ואשר עשויים לקבל תוספת לגמלת הסיעוד לפי כללי החישוב החדשים, צריכים לפנות למחלקה במוסד לביטוח הלאומי המטפלת בגמלת הסיעוד שלהם לבדיקה מחודשת של זכאותם לפי הכללים החדשים.
ניצולי שואה אשר גמלת הסיעוד שלהם תגדל עקב כך ל-150% ו-168% עשויים לקבל בנוסף לכך עוד 9 שעות סיעוד בשבוע מהקרן לרווחה לנפגעי השואה במימון ועידת התביעות.
טופס בקשה לקבלת אותן סיעוד ניתן להוריד מהאתר של הקרן בכתובת הבאה

  http://www.k-shoa.org/_Uploads/dbsAttachedFiles/siud.pdf.
יש לציין גם כי עד לאחרונה מי שהיה זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ואושפז בבית חולים לתקופה קצרה איבד לרוב את זכאותו לגמלת סיעוד ונאלץ לשוב ולהגיש בקשה לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי.
תיקון לחוק שהתקבל לאחרונה בכנסת קובע שזכאי לגמלת סיעוד המתאשפז בבית חולים שאינו סיעודי יהיה עשוי להיות זכאי להמשיך ולקבל את קצבת הסיעוד לתקופה של 14 יום. בנוסף נקבע כי מי שהיה זכאי לגמלת סיעוד ועקב אשפוזו הפסיק לקבלה ושוחרר מבית החולים בתוך 90 ימים יהיה זכאי לחזור ולקבל גמלת סיעוד באותו השיעור שבו קיבל ערב אשפוזו בלי צורך להיבדק מחדש. את הנוסח של אותו התיקון לחוק ניתן להוריד מהכתובת הבאה- http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/292_3_1.rtf.
יש גם להזכיר בהקשר זה כי ניצולי שואה שאושפזו באופן בלתי צפוי, ולאחר השחרור מבית החולים יוצאים חזרה לקהילה ללא יכולת לטפל בעצמם, עשויים להיות זכאים לקבלת 50 שעות סיעוד עם שחרורם מבית החולים לתקופה של חודשיים או עד קבלת גמלת הסיעוד מהביטוח לאומי, ובתנאי שההכנסה החודשית של הניצול אינה עולה על סף מסויים (מידע נוסף ניתן להוריד מהאתר של הקרן בכתובת הבאה

 http://www.k-shoa.org/?CategoryID=168).
חשוב לציין שבכדי לקבל את אותן שעות סיעוד קצרות מועד, יש לפנות אל הקרן אך ורק על ידי הגשת בקשה באמצעות העובד הסוציאלי של בתי החולים, בזמן האשפוז. מידע נוסף לגבי תוכנית זו ניתן להוריד מהאתר של משרד הבריאות בכתובת הבאה- http://www.health.gov.il/download/forms/a1968_mr31_03.pdf.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הוא נכון במועד כתיבתו ויכול להשתנות לאחר מכן. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות להמלצות אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

פסי דין חדשים לגבי הכרה במחלות עקב השואה

כ-50,000 ניצולי שואה שעלו לישראל לפני 1.10.1953 מקבלים קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וצריכים להוכיח שמהחלות שלהם קשורות לשואה בכדי שיוכלו לקבל השתתפות בטיפול הרפואי ונסיעות לטיפולים אלו, ווכן לעיתים להגדיל את הקצבה החודשית שהם מקבלים לפי חוק זה.

בחודשים האחרונים פורסמו מסקנות ועדת שני שהוקמה בעקבות המלצות ועדת דורנר, אשר הקלו מאוד על הוכחת הקשר שבין מחלות מסוימות לבין השואה בכדי להכיר במחלות אלו (את מסקנות הועדה ניתן להוריד מהאתר של משרד האוצר בכתובת הבאה

 - http://ozar.mof.gov.il/lishka/shani.htm) .
אולם פסקי הדין שפורסמו לאחרונה ומפורטים בסקירה זו מראים כי יש גם חשיבות גדולה ליישום המלצות אלו על ידי בתי המשפט בישראל והפרשנות הרחבה שהם מעניקים להן:

בנוגע למחלות הנפוצות יחסית של יתר לחץ דם, מחלות לב וסכרת - המלצות הועדה קבעו במפורש כי ניתן להוכיח קשר סיבתי בין מחלות אלו לבין רדיפות הנאצים אך עדיין לא היה ברור מהי מדיניות ההכרה לגבי מחלות אלו שהתפרצו למעלה מ-30 שנה לאחר השואה:
מצד אחד - הדו"ח קובע כי הלחץ הנפשי והרעב בתקופת השואה עלולים לחשוף את הניצולים למחלות אלו גם 50 ו-60 שנה לאחר השואה;
מצד שני - מהטבלאות שהופיעו בסוף אותן ההמלצות לא היה ברור אם יש להכיר גם במחלה שהתפרצה למעלה מ-30 שנה לאחר השואה, מצב שהוא שכיח יותר בקרב האוכלוסייה.
משום כך פנייתם לאוצר של ניצולים אלו שמחלת הלב או הסכרת שלהם התפרצה למעלה מ-30 שנה לאחר השואה לרוב נדחית  והם צריכים להגיש ערעור לבית המשפט.

פסקי דין שניתנו לאחרונה הן בבית המשפט השלום בחיפה והן בבית המשפט השלום בתל אביב הכירו במחלות אלו אשר התפרצו גם למעלה מ- 30 שנה לאחר השואה:

ב-9.2.2010 הכיר בית המשפט השלום בחיפה במחלת הסכרת של ניצולת שואה אשר מחלת זו התפרצה אצלה כ-50 שנה לאחר השואה. המחלה הוכרה בשעור של 75% בגין השואה עקב המלצות אותה ועדה וכן עקב חוות דעת שצרפה לערעור שלה ושעור הנכות שלה הגבוה יחסית.  בנוסח פסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה ניתן לעיין בכתובת הבאה- http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=710.

ב-17.2.2010 הכיר בית המשפט השלום בתל אביב במחלת יתר לחץ הדם של ניצולה שברחה לברה"מ ושהתה שם בבית יתומים (דהיינו, לא מהמעגל הראשון של ניצולים ששהו במחנות וגטאות), אשר מחלת יתר לחץ הדם שלה התפרצה למעלה מ-30 שנה לאחר השואה בהתבסס על מסקנות הועדה בלבד. בנוסח פסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה ניתן לעיין בכתובת הבאה- http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=711.

חשוב לציין כי המלצות הועדה קובעות כי לגבי ניצולים שלא שהו במחנות או גטאות אלא היו ב"מעגל השני" - מחלות לחץ הדם והסכרת שלהם תוכרנה רק אם כבר הוכרה להם לפני כן נכות נפשית של לפחות 30 אחוז.
יש לציין בהקשר זה כי למרות שמסקנות הועדה מציינות רק את מי שהסתתר ביערות או ברח כ"מעגל שני" לצורך הכרה במחלות לב וסכרת; פסק דין נוסף שפורסם לפני מספר חודשים פסק שהמלצות אלו אינן מהוות רשימה סגורה וכי: "יש להכיר גם בניצולי-שואה אחרים, אשר חוו דחק בעצמה, במשך וברציפות דומים לאלה שניתן לייחס למי שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות." (סעיפים 15-17 לפסק הדין שניתן להוריד אותו בכתובת הבאה

- http://www.meidashoa.co.il/pdf/002%20-%202.12.2009.pdf.

לגבי מחלת האלצהיימר - אותו בית משפט פסק ב-21.1.2010 כי למרות שהמלצות ועדת שני לגבי מחלות שיטיון קבעו היו כי יש להכיר ב-25% במחלות אלו וארך ורק ליוצאי מחנות וגטאות, בית המשפט הכיר במחלה זו בשיעור גבוה יותר של 33% כיוון שאותה ניצולה הגישה חוות דעת לפיה לא נמצאו אצלה גורמי סיכון אחרים לאותה מחלה ומשום כך נקבע כי נתוניה האישיים מצדיקים בידול מסוים מכלל האוכלוסייה הרלבנטית- http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=706.

לגבי מחלת האוסטיאופרוזיס - אותו בית משפט הכיר ב-17.2.2010 במחלת האוסטיאופרוזיס של ניצולת שואה אשר שהתה ביאסי בתקופת השואה עקב תנאי העוצר והמחסור ששררו שם באותה התקופה.
בית המשפט הוסיף כי בקרוב אמורות להתפרסם המלצות ועדת שני בעניין הקשר הסיבתי בין מחלת האוסטיאופורוזיס לבין השואה, ואם אותה ניצולה תמצא כי ההמלצות אלו מצדיקות להכיר בה בשיעור גבוה יותר – היא יכולה להגיש בקשה מתאימה בכתב-  http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=712.

ללא קשר להמלצות הועדה - אותו בית משפט הכיר גם באותו היום במחלת האסטמה של ניצול שברח לישראל מאוסטריה מיד לאחר הסיפוח שלה על ידי גרמניה ושהתפרצה עקב אירוע דחק שארע בישראל במועד הקרוב לאותה הבריחה לפי הלכת "הסיבתיות העמומה"  - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=713.

נקודה חשובה בנושא הכרה במחלות היא העובדה שניצולים רבים חוששים להגיע לדיון בבית המשפט שאליו הגישו את הערעור עקב הלחץ שעלול לגרום הדיון בפני השופטים ועורכי הדין, אשר עלול לפגוע גם במצב בריאותם.
משום כך חשוב לציין כי באותו פסק דין שצויין למעלה שבו הוכרה מחלת הסכרת של ניצולה, נכתב גם כי היא ביקשה שעקב מצבה הרפואי שלא לקיים דיון בהשתתפותה ובהשתתפות עורכי הדין של משרד האוצר  ושפסק הדין ינתן אך ורק על יסוד החומר שהוגש לבית המשפט על ידי שני הצדדים ובית המשפט קיבל את בקשתה- http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=710.
כך שחשוב שניצולים שמצבם דומה יהיו מודעים לכך שגם הם יכולים לבקש זאת מבית המשפט שאליו הגישו את ערעורם על ההחמרה במצב הבריאותי שלהם עקב השואה.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

עדכונים קודמים