האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, יד ושם. הפסל: נתן רפפורט.
מפת האתר | צרו קשר | הרשמה לעמותה
 
 

> דעו זכויותיכם

> עדכונים שוטפים 2010

עדכונים שוטפים 2009-2


 

 

בית המשפט הכיר בתנאי העוצר בבקאו בתקופת השואה לקצבה מהאוצר

 

פסק הדין שבנדון, שניתן לפני מספר ימים, עסק בשאלה האם תנאי העוצר ששררו בבקאו שברומניה בתקופת השואה עומדים בתנאים המחמירים שקבע בית המשפט המחוזי לקבלת קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אשר הוגש עליהם ערעור לעליון (סקירה של פסקי הדין והמקומות שהוכרו עד היום בנושא זה, מובאת שוב בתחתית עמוד זה).

בית המשפט השלום פסק בעניין בקאו כי לפי פנקס הקהילות התקיים בעוצר ששרר בתקופת ההשואה שם המימד הנוסף של שלילת החירות גם בשעות שלא נאכף העוצר, כנדרש בקריטריונים המחמירים של בית המשפט המחוזי התקפים נכון להיום.

הוא הוסיף וקבע כי בבקאו נאסרו יהודים כבני ערובה והם היו צפויים להוצאה להורג במקרה של הפרת האיסורים.

באותו פסק הדין ניתן לעיין בכתובת הבאה ללא השמות הפרטיים של הניצולים בכדי לשמור על פרטיותם - http://www.meidashoa.co.il/pdf/Baku-Curfew.pdf .

משום כך, עצם השהות באותו העוצר מהווה נרדפות מוכרת ועשויה לזכות בקצבה והטבות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, המוגבלת כידוע אך ורק לניצולים שעלו לישראל עד ליום 1.10.1953.

 

 

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

 

בית המשפט הכיר לראשונה בתנאי עוצר במקום ספציפי לזכאות לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים



בפסק דין שניתן בשבוע שעבר ב-23.9.2009 הכיר בית המשפט בתנאי העוצר ששררו בעיר פשקאן שברומניה בתקופת המלחמה כנרדפות מוכרת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

פסק דין זה מהווה אבן דרך נוספת בהליך הארוך של ההכרה בתנאי עוצר שהחלה בהחלטתו של בית המשפט השלום במאי 2008, אשר קבעה כי בתנאים כלליים מסויימים ניתן להכיר גם בעוצר כשלילת חופש לפי חוק נכי רדיפות הנאצים - http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=98&article_id=631 /

ביוני 2009 קבע בית המשפט המחוזי תנאים מחמירים יותר להכרה בעוצר אשר כללו גם הגבלת חופש בשעות שבהן לא היה נאכף העוצר - http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=91&article_id=664 .

בעקבות אותו פסק דין הכירה הלשכה לשיקום נכים בעוצר שהיה בדורוחוי וברומן שברומניה לפי הקריטריונים המחמירים שקבע בית המשפט המחוזי.
על אותם קריטריונים מחמירים הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר בשבוע שעבר הועברה לדיון בפני הרכב שופטים -

 

 http://elyon1.court.gov.il/ files/09/120/055/b03/09055120. b03.pdf .

וכאמור לעיל, בשבוע שעבר פסק בית המשפט השלום בתל אביב לראשונה בסוגייה האם תנאי עוצר במקום מסויים אכן עומדים בקריטריונים כלליים שנקבעו באותם פסקי הדין.
 
בית המשפט השלום בתל אביב, פסק כי נסיבות תנאי העוצר ששררו בפשקן שברומניה אכן עומדות גם בתנאים המחמירים שקבע בית המשפט במחוזי להכרה באותו העוצר כנרדפות מוכרת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
בנוסח פסק הדין, ללא שמות הניצולים, ניתן לעיין בכתובת הבאה: http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=91&article_id=687 .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

 

שני פסקי דין חדשים בנושא איסור גביית קצבאות מניצולי שואה ששולמו ביתר


בדיוק באותו היום, ב-2.11.2009 , ניתנו שני פסקי דין העוסקים באותה סוגיה על ידי שני בתי משפט שונים, האחד בתל אביב והשני בחיפה, ושניהם עסקו בניצולים אשר קיבלו קצבה מהאוצר ומקרן סעיף 2 של ועידת התביעות ונדרשו על ידי האוצר להחזיר את הקצבה שקיבלו.
(דרך אגב - באותו היום בדיוק גם שינתה הלשכה לשיקום נכים שמטפלת באוצר בניצולים אלה את שמה לרשות לזכויות ניצולי השואה - http://www.dover.mof.gov.il/ Mof/Dover/MofDoverTopNav/ MofDoverSubjects/ MofDoverSubjects_2009/ MofDoverSubjects_2009_11/ News2009_11_02_1.htm )

צירוף מקרים נדיר זה של שני פסקי הדין שניתנו באותו היום עלול להעיד שסוגיה זו עצמה איננה כה נדירה והיא נוגעת לניצולי שואה רבים אחרים.

בית המשפט בתל אביב ציין בפסק הדין שפרסם באותו יום כי "סעיף 2 בחוק עשיית עושר ולא במשפט שולל השבה בנסיבות שבהן ההשבה איננה צודקת."
בית המשפט ציין בפסק דינו את החלטתו של נציב תלונות הציבור משנת 2004, אשר בה נקבע בין היתר כי "על פי הפרשנות המקובלת לעניין סעיף 2 לחוק האמור, יש להביא בחשבון בין היתר את מידת תרומתם של המשלם ושל מקבל התשלום לטעות, את הסתמכותו של מקבל התשלום על התנהגותו של המשלם ואת שינוי מצבו לרעה בשל כך. "
בית המשפט פסק כי "מן המפורסמות כי ניצולי השואה, בדרך כלל, מסתמכים על התגמול וההטבות המשולמות להם לצרכי קיום בסיסיים. יוזכר גם האיחור הרב, במבט היסטורי, בתשלום התגמול וההטבות הללו לניצולי הושאה, שמשמעותו הפסד בלתי-הפיך שלהם בתקופת העבר. בנסיבות כאמור אין מקום להחזר תשלומים".
פסק הדין הועלה לאתר בכתובת הבאה:

 

http://www.meidashoa.co.il/ pdf/Tel%20Aviv%20-%202.11.09. pdf .
יש לציין כי למשרד האוצר קיימת הזכות לבקש לבטל את אותו פסק הדין של בית משפט השלום המשמש כועדת העררים וכן לערער עליו לערכאה גבוה יותר, אך אותו בית משפט קבע לפני כשנה בסוגיה אחרת הקשורה לניצולי שואה כי "אין חולק בדבר זכותה של המשיבה שלא לקבל את קביעת הועדה ולערער עליה, כפי שנהגה. אולם, כל עוד החלטת הועדה לא שונתה בערעור, היא המשקפת את המצב המשפטי על פיו חובה על המשיבה לנקוט." - http://meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=102&article_id=692
בית המשפט השלום בחיפה, שגם הוא משמש החל משנת 2009 כועדת עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, הוציא כאמור ב-2.11.2009 פסק דין באותה הסוגייה של גמלאות ששולמו ביתר, אשר למרות שהיא לא היתה חלק מאותו ערעור, בית המשפט ביוזמתו הפנה את ניצול השואה לחשב משרד האוצר בכדי לבדוק האם ניתן לוותר על השבת אותן גמלאות. פסק הדין של בית המשפט בחיפה הועלה לאתר בכתובת הבאה - http://www.meidashoa.co.il/ pdf/Haifa%20-%202.11.09.pdf .
יש לציין כי בפסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב באותה סוגייה שניתן ב- 7.10.2009, ואשר עליו מבוסס גם פסק דינו של בית המשפט בחיפה, נקבע בין היתר כי סוגיה זו של השבת התשלומים איננה נתונה לשיקול דעתו של החשב של משרד האוצר אלא כפופה למצב המשפטי הקיים - "לעניין החזר התשלומים שהתקבלו-הדבר הוא בגדר שאלה משפטית ולא חשבית."

http://www.meidashoa.co.il/ pdf/MOF%20back%20payments.pdf .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

פסקי דין חדשים בנוגע לנרדפות מוכרת לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

 


נרדפי נאצים אשר שהו בתקופת השואה במדינות ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית, כגון ברומניה ובלוב, נדרשים לרוב להוכיח רדיפה משמעותית יותר בכדי להיות זכאים לקצבת נכות מהאוצר עקב אותה רדיפה (דרישה הנובעת מחוק הפיצויים הגרמני), לעומת נרדפים ששהו תחת כיבוש גרמני פורמלי (כגון בפולין או בטוניס) אשר בהן נדרשת הגבלת חופש בלבד בכדי לקבל את אותה הקצבה.

ב - 11.11.2009 התקבלו בבית המשפט השלום בתל אביב שני פסקי דין חדשים שבהן התקבלו העררים של נרדפי נאצים מאותן מדינות ומהם ניתן ללמוד מהי רדיפה שעשויה להיות מוכרת בהן וכן מתי ניתן לערער גם לאחר חלוף המועד שנקבע בחוק להגשת אותו ערעור.

פסק דין אחד עסק בניצולה שטענה כי ברחה מטריפולי שבלוב עקב הפחד מרדיפות הנאצים אך תביעתה לקצבה מהאוצר נדחתה עוד בשנת 2002 מבלי שערערה במועד ובקשתה לבדיקה מחדש שהוגשה בשנת 2008 נדחתה אף היא וגם עליה היא לא ערערה במועד. משרד האוצר טען כי אין לקבל את תביעתה כיוון שידעה בודאות על הדחייה ולא ערערה במועד.

בית המשפט פסק כי מכיוון שהודעת הדחייה הראשונה לא נשלחה בדואר רשום, הרי שלפי ההלכה שנקבעה בבית המשפט המחוזי ("הלכת שכטר") "אין חשיבות לשאלת קבלתה בפועל של הודעת הדחייה על ידי העוררת, או לשאלת ידיעתה על דחיית התביעה ממקור אחר; שהרי המועד החוקי להגשת הערר כלל לא הסתיים. " בית המשפט עוד הוסיף וציין כי מדובר בגישה מרחיבה יחסית לגישה שבה נקט בעבר והיא נובעת מתוך הגישה המרחיבה המתחייבת בדבר זכויותיהם של ניצולי השואה.
לגופו של עניין קבע בית המשפט פסק בית המשפט כי הוא מקבל את גרסתה שלפיה ברחה עם משפחתה מפחדם של הגרמנים, נוסף על הפחד מן ההפצצות נתמכת על ידי העובדה כי האב נלקח למקום אחר, דבר שמן הסתם היווה יסוד מוחשי לפחד, וגם ע"י העובדה שהמשפחה חזרה רק בעקבות עזיבת הגרמנים. משום כך ארוע זה מהווה נרדפות מוכרת העשויה לאפשר קבלת קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
בפרוטוקול הדיון ובפסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה, ניתן לעיין בכתובת הבאה - http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=91&article_id=693 .
פסק הדין השני שניתן באותו היום עסק בשתי אחיות אשר היו עדות ללקיחת קרובי משפחותיהן ידי חיילים רומנים למשטרה המקומית ביאסי (קסטורה) בעת הפוגרום המפורסם שנערך באותו המקום.
בית המשפט קיבל את הערעור תוך שהוא קובע כי "יש לראות כנרדפות גם את הפגיעה הנפשית עקב פגיעה פיזית באדם קרוב. אין בהלכה זו דרישה כי הפגיעה הפיזית באדם הקרוב תהיה בדרגת-חומרה גבוהה מסף מסוים, או כי תתרחש בסמיכות זמן ומקום התחומים בסף מסוים".
בפרוטוקול הדיון ובפסק הדין ללא השמות הפרטיים ניתן לעיין בכתובת הבאה - http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=91&article_id=694 .
יש לציין כי הכרה בפגיעה נפשית עקב פגיעה פיזית באדם קרוב איננה מוגבלת אך ורק לרומניה או לפגיעה בקרובי משפחה בלבד. לשם דוגמה, לפני מספר חודשים הוכרה פגיעה נפשית שנבעה מאלימות של חיילים גרמנים בלוב כלפי בעלי החיים של המשפחה של התובע - http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=107&article_id=675 .
כמו כן, נקבע על ידי בית המשפט כי אין הכרח כי מעשה האלימות עצמו יהא לנגד עיני התובע ובלבד שהוא חזה בתוצאות קצר לאחר מכן, כך שתוצאות המעשה  יגרמו לו להלם נפשי משמעותי. לשם דוגמה, פסק דין שבו הוכרה מי שחזתה בגסיסת אביה כתוצאה מאלימות נאצית שבוצעה בו שלא בפניה - http://meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=102&article_id=338 .

 

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

גם ניצולים שעבדו מרצון בטרנסניסטריה או אלמ\נותיהם עשויים להיות זכאים לקצבה סוציאלית מגרמניה

בשנת 2002 חוקק בגרמניה חוק אשר איפשר מתן קצבה סוציאלית בגין עבודה שנעשתה מרצון חופשי ובתמורה בגטאות (הידוע בכינוי ZRBG ).

חוק זה נתקל במכשולים רבים ביישומו ורבים ממי שהגישו תביעה בגינו נדחו. סקירה נרחבת של הבעיות ביישום חוק זה פורסמה בשנה שעברה על ידי אחד השופטים הידועים בגרמניה בתחום (ד"ר פון רנסה - שגם ערך שימועים בישראל לניצולים לפי חוק זה), ואשר ניתן להורידה בכתובת הבאה -
http://rsw.beck.de/rsw/upload/NJW/v._Renesse_ZRBG.pdf.

זאת הסיבה העיקרית שהחל משנת 2007 ממשלת גרמניה אפשרה קבלת תשלום הכרה חד-פעמי בגין עבודה בגטו של 2,000 אירו בתנאים ליברליים יותר לניצולים שעבדו מרצון בגטו אך לא קיבלו את הקצבה הסוציאלית לפי אותו החוק (מידע נוסף על תשלום זה ניתן לקבל בכתובת הבאה -
http://www.badv.bund.de/002_menue_oben/007_english/005_ghettowork/index.html ).

אחת הבעיות הקשות ביישום חוק זה היתה הסוגייה האם להכיר גם בניצולים שעבדו מרצון חופשי בגטו טרניסטריה, אשר נוהל גם על ידי רומניה. לפי אותה סקירה לעיל (עמ' 18), ההערכות היו שכ- 20,000 תביעות של ניצולים מטרנסניסטריה נדחו על ידי הרשויות הגרמניות בטענה שאותו מקום היה באחריות הרומנים בלבד בתקופת השואה. במשך השנים האחרונות ניתנו גם מספר פסקי דין בבית המשפט העליון לעניינים סוציאליים בגרמניה בנושא זה אשר לא הביאו להכרעה סופית באותה סוגייה.

לפני מספר ימים פרסמו הרשויות בגרמניה עלון מידע בנוגע לחוק זה ובו מידע לגבי ההתפתחויות הדרמטיות שארעו במהלך החודשים האחרונים לגבי תנאי הזכאות לקצבה לפי אותו החוק, שאותו ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/ZRBG%20120en_Info.engl.3.Auflage.08.20093.pdf .

בין השאר, נכתב בעלון זה כי הרשויות בגרמניה החליטו לשנות את פרשנותן לגבי הכללת גטו טרניסטריה בחוק זה ומשום כך ניתן יהיה להכיר גם בתקופה שבה נעשתה עבודה מרצון חופשי בטרנסניסטריה לקבלת קצבה סוציאלית לפי אותו החוק (פסקה ראשונה לעמוד השני של אותו עלון מידע).

העלון החדש כולל גם מידע חשוב לגבי ההקלה בקריטריונים של "רצון חופשי", ו"תמורה בגין העבודה", בעקבות פסקי הדין שניתנו בבית המשפט בגרמניה ביוני 2009 ואשר היוו בעבר מכשול קשה לקבלת אותה קצבה (פירוט בסעיף 3.3 שבאותו עלון המידע), וכן הקלות בנושא תקופות משלימות לזכאות לאותה קצבה (פירוט בפסקה האחרונה בעמוד 1 ובסעיף 4 שבאותו עלון המידע).

יש לציין כי בית המשפט העליון אישר באותן החלטות כי הזכאות לפי חוק זה איננה כוללת מגבלת גיל, והקריטריון הוא האם נעשתה עבודה ללא קשר לשאלה באיזה גיל היא בוצעה (
http://www.claimscon.org/index.asp?url=german_ssoc_060809 ).

יש לציין גם כי במידה והניצול שעבד בגטו נפטר, האלמן\ה שלו עשויים אף הם להיות זכאים לקצבת שאירים לפי חוק זה (סעיף 3 לעלון המידע -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/ZRBG%20120en_Info.engl.3.Auflage.08.20093.pdf ).

עלון המידע מפרט גם באילו מקרים התביעות שנדחו בעבר תיבדקנה מחדש על ידי הרשויות בגרמניה ללא צורך בפנייה חדשה של הניצול ובאילו מקרים נדרשת פניה חדשה (פירוט בסעיף 5 לאותו עלון מידע).

יש לציין כי קבלת פיצוי בעבר מהקרן הגרמנית "זיכרון, אחריות ועתיד" בגין עבודת פרך או כפייה איננה מונעת את קבלת אותה קצבת ביטוח סוציאלי בגין עבודה שנעשתה מרצון חופשי ושלא בכפייה.

כמו כן, גם קבלת התשלום שפורט לעיל על סך 2,000 אירו בגין אותה עבודה איננה מונעת את הזכאות לקצבה לפי אותו החוק אך היא עלולה להיות מקוזזת מאותה הקצבה.

יש לציין גם כי קבלת קצבת נכות בגין רדיפות הנאצים (כגון מגרמניה לפי חוק ה- BEG, מישראל לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או מועידת התביעות – קרן סעיף 2 ), גם כן איננה מונעת לקבל בנוסף את הקצבה הסוציאלית מגרמניה לפי חוק זה.

כמו כן תקנה (13) לתקנות הבטחת הכנסה 1982 קובעת כי אין לקחת בחשבון קצבה סוציאלית בגין עבודה בגטאות מגרמניה לצורך קביעת הזכאות לקצבת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=346259.

למידע נוסף וסיוע ניתן לפנות ליעוץ משפטי ממומחה בתחום זה או לאגף לקשרי חוץ של המוסד לביטוח לאומי אשר אחראי גם על יישום האמנה לביטוח סוציאלי עם גרמניה:
המוסד לביטוח לאומי - האגף לקשרי חוץ
שד' וייצמן 13, ת"ד 90009 ירושלים 91909
טלפון: 02-6709665, 02-6463077
פקס: 02-6512683
דואר אלקטרוני: .

ניתן גם לפנות ישירות לרשויות הביטוח הסוצאלי של גרמניה המטפלת בתביעות מישראל :
Deutsche Rentenversicherung Rheinland
(Formally LVA Rheinprovinz)
40194 Du"sseldorf
Germany
Tel: +49-211- 937-0
Fax: +49-211- 937-3096

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 



פסק דין חדש בנושא הכרה באוסאוארטיטיס לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

לפני מספר ימים ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בתל אביב בערעור שהגיש ניצול שואה אשר אובחן לאחרונה כסובל מאוסטיאוארטריטיס.
אוסטיאוארטריטיס הינה מחלת מפרקים השכיחה מאוד בקרב קשישים והפוגעת בעיקר בסחוסים. באתר של האיגוד הישראלי לאורתופדיה נכתב כי "אוסטאוארטריטיס היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לנכות בקרב קשישים. ...למעשה, בגיל 65, בלמעלה ממחצית האוכלוסייה יש עדות רנטגנית להימצאות אוסטאוארטריטיס לפחות במפרק אחד." -
http://www.israel-ortho.org.il/or.html.

משרד האוצר סירב להכיר במחלה זו לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בטענה כי לא נגרמה עקב השואה (טענה שאותו ניצול כינה אותה בשם "נשק יום הדין").
בית המשפט קבע כי "העורר סובל מבעיית אוסטיאוארטריטיס, שהיא בעיית שלד מן הסוג שהוכר במחקרים רפואיים כבעיה שעלולה הייתה להיגרם או להיות מוחמרת עקב אירועי הנרדפות בשואה שמהם סבלו החולים בצעירותם [ראו מאמרם של פרופ' שאשא ואחרים בעניין תחלואה מאוחרת אצל ניצולי השואה, פורסם ב הרפואה 2009]. "
באותו מאמר שעליו הסתמך בית המשפט, אשר נעשה בתמיכתה של הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ושסוקר את המחקרים שפורסמו לגבי תחלואה מאוחרת של ניצולי שואה, נכתב בין השאר כי: "תלונות על שיגרון וממצאים של דלקת מפרקים היו גבוהים יותר בקרב ניצולי שואה לעומת מהגרים אחרים בשתי מדינות. ממעט המחקרים הקיימים ניתן לסכם, כי קיימות עדויות ברורות המצביעות על כך שאוסטיאופרוזיס, שברים בעצמות ומחלות בשלד בכללותן שכיחות יותר בקרב ניצולי שואה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית."
בנוסח המלא של אותו מאמר ניתן לעיין באתר של ההסתדרות הרפואית בישראל בכתובת הבאה -
http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type3/09-04-03.pdf.

בית המשפט השתמש בעקרון המשפטי של "עמימות סיבתית" אשר נעשה בו שימוש לגבי ההכרה במחלת האוסטיאופורוזיס לפי חוק זה (שגם היא הינה מחלת שלד השכיחה מאוד בקרב קשישים), בכדי להכיר חלקית גם במחלת האוסטיאוארטריטיס:
"בעניין מחלת האוסטיאופורוזיס כבר נקבע, בעניין בן-אור , כי בשל העמימות הסיבתית הכרוכה בהכרה המחקרית האמורה מחד גיסא ובשכיחות המחלה בגיל מבוגר מאידך גיסא, יוכר הקשר הסיבתי אצל ניצולי שואה חולים כאמור בשיעור 1/3. אנו סבורים כי יש מקום להחיל קביעה זו גם על מחלת השלד אוסטיאוארטריטיס, שממנה סובל העורר."
בנוסח פרוטוקול הדיון בבית המשפט ופסק הדין בנושא ההכרה אוסטיאוארטריטיס , ללא שם הניצול, ניתן לעיין בכתובת הבאה –
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=688.

מכיוון שאותו ניצול ציין במהלך הדיון בבית המשפט את ההתדרדרות בכושר הליכתו עקב אותה מחלה, יש לציין כי ההכרה במחלה זו אמורה לזכות לא רק בהשתתפות משרד האוצר במימון הטיפול באותה מחלה, אלא גם בהוצאות ההסעה לאותו טיפול. תקנה 18 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי) קובעת כי:
(א) נכה שאושר הטיפול בו, או תיקון המכשיר שניתן לו או התאמתו או האימון בו (ולכל אחד מאלה ייקרא להלן - טיפול), זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול וחזרה משם, ובלבד שהמרחק בין מקום הימצאו של אותו נכה ובין המקום האמור הוא 5 ק"מ לפחות.
(ב) נכה שרופא מוסמך מקומי אישר כי מחמת בריאותו או נכותו אין הוא מסוגל להגיע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול, זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום האמור וחזרה משם, גם אם המרחק הוא פחות מ-5 ק"מ.
כמו כן, תקנות 14 – 18 לאותן תקנות קובעות את התנאים למתן תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה לנכי רדיפות הנאצים אשר זכאים לטיפול בגין מחלה מוכרת.
בנוסח המלא של תקנות נכי לתקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי) ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=22988.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

 

גם מתנדבים מארץ ישראל שנפלו בשבי הנאצים יהיו זכאים לקצבה מישראל

כ-30,000 יהודים שהיו תושבי ארץ ישראל התנדבו במהלך מלחמת העולם השנייה להילחם בנאצים במסגרת הצבא הבריטי וחלקם נפל בשבי הנאצים (בתערוכה חדשה שנפתחה ביוני 2009 על נושא זה פורסם כי היא עוסקת גם ב"פרשה שטרם סופרה כראוי לה" על נפילתם של למעלה מ-1,300 חיילים מארץ-ישראל ששהו בשבי הגרמני החל מ-1941 ושבו הביתה רק בתום המלחמה – לפרטים בקובץ PDF.

למרות שרובם של המתנדבים הללו לא היו נרדפי נאצים, חשוב גם לציין את תרומתם החשובה של אותם המתנדבים בסיוע הנרחב שהעניקו לניצולי השואה על אדמת אירופה ובצפון אפריקה מייד לאחר המלחמה ובארגון עלייתם ארצה.

בשנת 2005 חוקק בישראל חוק תשלומים לפדויי שבי, אשר העניק זכות לקצבה למי שנפל בשבי באויב במהלך שירותו בצבא ההגנה לישראל או באחת המחתרות לפני קום המדינה –
אודות "חוק תשלומים לפדויי שבי , התשס"ה - 2005" .

למרות שהתנדבות יהודי ארץ ישראל לשירות במלחמה בנאצים נעשתה בעידודם הפעיל של מוסדות היישוב היהודי בארץ ישראל באותה התקופה וגם עקב סכנת הכיבוש שנשקפה לארץ ישראל על ידי הגרמנים; מי מהם שנפל בשבי הנאצים לא היה זכאי לקצבת פדויי השבי שהיה זכאי לה מי שנשבה במהלך שירותו במסגרת המחתרות לפני קום המדינה.

בחודש ספטמבר 2009, לפני מספר ימים, פרסם משרד הבטחון הודעה כי "כל מי שהיה תושב הישוב היהודי בארץ ישראל, התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה, ובמסגרת שירותו נפל בשבי ושוחרר כעבור לפחות 14 ימים, יהיה רשאי להגיש בקשה להכרה לוועדה להכרה בפדוי שבי, שמינה לצורך כך שר הבטחון."

העתק מההודעה הועלה לאתר שלנו בכתובת הבאה – פתח קובץ PDF.

טופס פנייה לקצבה לפי חוק פדויי שבי ניתן להוריד מהאתר של משרד הבטחון בכתובת הבאה - פתח קובץ PDF.

חשוב לציין כי את הבקשה יש להגיש תוך שנתיים מיום הפרסום.
בניגוד לקצבה לפי חוק נכי המלחמה הנאצים, אשר מצריכה הוכחת נזקי בריאות עקב המלחמה, חוק פדוי שבי מכיר בכך שכל מי שנפל בשבי סובל מבעיות ייחודיות הנובעות מהטראומה של הנפילה בשבי האויב -
"איגרת לפדוי שבי" .

ותיקי המלחמה בנאצים נזקקים המקבלים קצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי זכאים גם להטבות לפי חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה –
חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה.
סעיף 7(2) לחוק פדויי שבי קובע כי קצבה לפי חוק זה לא תחשב הכנסה לצורך קביעת הזכאות להשלמת הכנסה –
ספר החוקים - פתח קובץ PDF.
יש גם לציין כי אם אותו מתנדב היה נרדף נאצים לפני שעלה לארץ ישראל (לשם דוגמה,אם ברח מפולין, גרמניה, צ'כיה או אוסטריה מיד עם הכיבוש הנאצי בסוף שנות ה-30),הוא עשוי להיות זכאי גם לקצבה ו\או הטבות בגין היותו נרדף נאצים אם הוא עומדבתנאים של אותן תוכניות לניצולי השואה גם אם הוא מקבל קצבה לפי חוק פדויי שביו\או חוק נכי המלחמה בנאצים ו\או הטבות לפי חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה.
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בוכדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעיםו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריותכשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

פסקי דין חדשים בנושא האזרחות בעת הרדיפות וזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

Subject: פסקי דין חדשים בנושא האזרחות בעת הרדיפות וזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

ניצולי שואה אשר עלו לישראל לפני 1.10.1953 ועברו נרדפות מוכרת וגם הוכיחו נזקי בריאות עקב הרדיפה; עדיין עלולים שלא להיות זכאים לקצבה ממשרד האוצר בישראל כיוון שהיתה להם אזרחות זרה.
תנאי זה מקורו בחוק הפיצויים הגרמני אשר כללי הזכאות לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מתבססים גם עליו וניצולים רבים נדחו בעבר בגינו.


בפסק דין שפורסם לאחרונה הגביל בית המשפט השלום בתל אביב את היכולת של משרד האוצר לדחות ניצולי שואה על ידי שימוש בתנאי זה, כאשר קיבל ערעור של ניצולה שהוגלתה יחד עם משפחתה לברגן-בלזן ומשרד האוצר דחה את תביעתה עקב הוכחות המתבססות על פנקס הקהילות ומסמכי הצלב האדום, שהיתה לה אזרחות בריטית .

בית המשפט קבע כי משרד האוצר לא יוכל לטעון עוד למניעת זכאותו של ניצול שואה לתגמולים בגין אזרחות זרה על יסוד מסמכים היסטוריים, אלא על יסוד תעודה רשמית של מדינת האזרחות הנטענת המוכיחה כי ניצול השואה הנדון אכן היה אזרח של אותה מדינה.

עוד קבע בית המשפט כי הגורם המצופה להביא ראיות כאלה הוא משרד האוצר עקב אופיה הבעייתי של טענת מניעת הזכאות עקב אזרחות זרה ויתרונו היחסי של האוצר כרשות ממשלתית, שיש לה מטבעה נגישות עדיפה לרשויות של מדינות-חוץ לעומת ניצולי השואה.

בנוסף לכך קבע בית המשפט כי לא די בכך אלא שעל משרד האוצר יהיה גם להוכיח כי הייתה לאותו ניצול זכאות אפקטיבית לתגמולים מאותה מדינה בגין נרדפותו כדי למנוע ממנו קבלת קצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

לנוסח פסק הדין ללא שם הניצולה בכדי לשמור על פרטיותה.

בנוסף לכך, בשבוע שעבר קיבל אותו בית משפט את ערעורו של ניצול שואה אשר גורש עם משפחתו מארץ ישראל על ידי הבריטים, אשר משרד האוצר דחה את תביעתו כיוון שסביר היה להניח שהיתה לו אזרחות ארצישראלית בעת רדיפות הנאצים שהוא עבר לאחר גירושו מהארץ.

בית המשפט קיבל את טענתו של אותו ניצול שבעת הרדיפות לא היתה לו אזרחות ארצישראלית כיוון שיתכן מאוד שהנציב העליון השתמש בסמכותו לשלול את אזרחותה של משפחתו שגורשה והספק פועל לטובת אותו ניצול. לנוסח פסק הדין -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=681.
פסקי דין אלו הינם חוליה נוספת במגמה של בתי המשפט בישראל בשנים האחרונות לצמצם את יכולת השימוש של משרד האוצר בקריטריון האזרחות למניעת קצבה מניצולים שעומדים ביתר הקריטריונים לזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. להלן מבחר פסקי דין חשובים שהיו חלק ממגמה זו:

מי שהיו תושבי הגוש המזרחי נחשבים כחסרי אזרחות גם אם ויתרו עליה מרצונם ומשום כך עשויים להיות זכאים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

מי שהיה חסר אזרחות אוסטרית בעת המועד הקובע של החוק נכנס לגדר חוק נכי רדיפות הנאצים.

שאלת האזרחות התוניסאית איננה רלבנטית עוד לזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

למבחר פסקי דין נוספים לגבי אזרחות וזכאות לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

לסיכום, ניצולים אשר נדחו בעבר עקב טענה של אזרחות זרה יכולים לנסות ולבדוק האם הם יכולים לפנות שוב למשרד האוצר על בסיס ראיה חדשה המטילה ספק בקיום אותה אזרחו ת (לשם דוגמה,בית המשפט קבע בעבר כי אישור העדר נתינות עומד בתנאי הזכות לפנייה מחדש לפי סעיף 18 לחוק - ) ;

או על בסיס הקריטריונים החדשים שנקבעו בהחלטות בתי המשפט שפורטו לעיל (לשם דוגמה, בית המשפט קבע כי עקב החלטת בית המשפט המחוזי שהאזרחות הטוניסאית איננה רלבנטית עוד לקביעת זכאות, יש לאפשר הגשת תביעה גם ליוצאי טוניס שנדחו בעבר על ידי משרד האוצר או וע דת הערר; וזאת למרות ששינוי הלכה איננו עומד בתנאי סעיף 18 לחוק והחלטת בית משפט מחוזי אפילו איננה נחשבת 'הלכה' - ).

למבחר פסקי דין נוספים לגבי הזכות לפנייה מחדש וסעיף 18 לחוק נכי רדיפות הנאצים

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.

הגבלות מיוחדות של עיקול פיצויים בגין השואה בחקיקה הישראלית

למרבה הצער, עקב המצב הכלכלי שפקד את ישראל בתקופה האחרונה, גדלים הסיכויים של ניצולי שואה להיקלע למצב שבו הוטל עיקול על חשבון הבנק שלהם שבו מתקבלת הקצבה שהם זכאים לה כניצולי שואה. לשם דוגמה – אם נפתחו כנגדם הליכי הוצאה לפועל עקב חובות שלהם או חובות של ילדים שלהם והם היו ערבים לאותם החובות.

בחקיקה הישראלית קיימות הוראות מיוחדות המטילות הגבלות על עיקול פיצויים מסויימים שהתקבלו בגין רדיפות הנאצים, אך הן מפוזרות על פני חוקים שונים ולא בחוקי ותקנות ההוצאה לפועל, דבר המקשה על המודעות לעצם קיומן ועל הפעולות שיש לבצע בכדי למנוע את העיקול של פיצויים אלו.

להלן ריכוז של החקיקה הישראלית המגנה מפני עיקול על הפיצויים שמקבלים ניצולי שואה המתגוררים בישראל בגין רדיפות הנאצים ומהם התנאים המונעים עיקול זה, וזאת בכדי להקל על הבלבול שריבוי החקיקה בתחום זה עלול ליצור בקרב הניצולים ובני משפחותיהם בנושא חשוב זה.

אזהרה - המידע מובא למטרות ידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל בלבד ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות אשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המידע להלן נכון ליולי 2009 ועלול להשתנות לאחר מכן.
1. איסור עיקול פיצויים בגין רדיפות הנאצים המתקבלים מחו"ל

א. קצבה\תשלום בגין נזקי בריאות עקב רדיפות הנאצים

סעיף 11(ג)(1) לחוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז – 1957 מטיל מגבלות על עיקול תגמול, קצבה או פיצוי אחר, הניתנים לאדם מכל מדינה או ארגון מחוץ לישראל, בשל נכות שנגרמה לו עקב רדיפות הנאצים.

קצבאות אלו כוללות, בין השאר, את הקצבאות הבאות:
- קצבת נזקי בריאות בגין רדיפות הנאצים מגרמניה (BEG );
- קצבת נזקי בריאות עקב הרדיפות מהולנד (WUV);
- קצבת נזקי בריאות עקב הרדיפות מאוסטריה (OFG);
- קצבת נזקי בריאות עקב הרדיפות מבלגיה.
- מענק חד-פעמי מקרן הסיוע של ועידת התביעות לניצולים שלא קיבלו בעבר כל פיצויי ושאחד מתנאיו הוא נזקי בריאות עקב הרדיפות (גברים מעל גיל 65 ונשים מעל גיל 60 פטורים מהוכחת הנזק הבריאותי).

חשוב לציין כי סעיף 11(ב) קובע כי החוק איננו מקנה הגנה מלאה מפני העיקול של פיצויים אלו אלא אך ורק לתקופה של 30 יום מעת ששולמה הקצבה\מענק לחשבון הבנק. משום כך רצוי לקבל ייעוץ בבנק ו\או ייעוץ משפטי אילו פעולות יש לבצע בחשבון שבו התקבלה קצבה זו (כגון משיכת הכספים) לפני שיוטל עליה העיקול לאחר חלוף 30 הימים.

ב. קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות
סעיף 11(ג)(2) לחוק נכי רדיפות הנאצים קובע גם כי אותן המגבלות על עיקול תוטלנה על קצבה המתקבלת מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות.
חשוב לציין כי סעיף 11(ב) קובע כי החוק איננו מקנה הגנה מלאה מפני העיקול של פיצויים אלו אלא אך ורק לתקופה של 30 יום מעת ששולמה הקצבה\מענק לחשבון הבנק. משום כך רצוי לקבל ייעוץ בבנק ו\או ייעוץ משפטי אילו פעולות יש לבצע בחשבון שבו התקבלה קצבה זו (כגון משיכת הכספים) לפני שיוטל עליה העיקול לאחר חלוף 30 הימים.

2. איסור עיקול פיצויים\מענקים בגין השואה המתקבלים מישראל

א. קצבאות ממשרד האוצר
סעיף 11 (א) לחוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז – 1957 מטיל מגבלות על עיקול קצבת נזקי הבריאות עקב רדיפות הנאצים המתקבלת ממשרד האוצר לפי אותו החוק.

סעיף 8 לחוק ההטבות לניצולי שואה התשס"ז – 2007 מטיל הגבלות על עיקול הפיצויים שלהלן המתקבלים ממשרד האוצר:

- הקצבה החדשה ליוצאי מחנות וגטאות מוכרים אשר אינם מקבלים קצבה אחרת כניצולי שואה;
- מענק ההטבות השנתי למקבלי קצבה זו או קצבת קרן סעיף 2 המקבלים במקביל גם קצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי בישראל.

חשוב לציין כי חוקים אלו קובעים גם כי אין הגנה מלאה מפני העיקול של פיצויים אלו אלא אך ורק לתקופה של 30 יום מעת ששולמה הקצבה\מענק לחשבון הבנק. משום כך רצוי לקבל ייעוץ בבנק ו\או ייעוץ משפטי אילו פעולות יש לבצע בחשבון שבו התקבלה קצבה זו (כגון משיכת הכספים) לפני שיוטל עליה העיקול לאחר חלוף 30 הימים.

ב. מענקים וסיוע לניצולי שואה מהחברה להשבת נכסים של נספי שואה
סעיף 75 (ב) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006; קובע כי סיוע שינתן לניצולי שואה לפי חוק זה (לשם דוגמה – בשנים 2008 ו-2009 שולם מענק של 6,000 ש"ח לניצולים נזקקים רבים לפי חוק זה) - אינו ניתן להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך

 

עדכונים שוטפים 2010

© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר בניית אתרים - וובפרו רונית שמעיה