עדכונים שוטפים 2009-2

http://www.meidashoa.co.il/ pdf/Tel%20Aviv%20-%202.11.09. pdf .
יש לציין כי למשרד האוצר קיימת הזכות לבקש לבטל את אותו פסק הדין של בית משפט השלום המשמש כועדת העררים וכן לערער עליו לערכאה גבוה יותר, אך אותו בית משפט קבע לפני כשנה בסוגיה אחרת הקשורה לניצולי שואה כי "אין חולק בדבר זכותה של המשיבה שלא לקבל את קביעת הועדה ולערער עליה, כפי שנהגה. אולם, כל עוד החלטת הועדה לא שונתה בערעור, היא המשקפת את המצב המשפטי על פיו חובה על המשיבה לנקוט." - http://meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=102&article_id=692
בית המשפט השלום בחיפה, שגם הוא משמש החל משנת 2009 כועדת עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, הוציא כאמור ב-2.11.2009 פסק דין באותה הסוגייה של גמלאות ששולמו ביתר, אשר למרות שהיא לא היתה חלק מאותו ערעור, בית המשפט ביוזמתו הפנה את ניצול השואה לחשב משרד האוצר בכדי לבדוק האם ניתן לוותר על השבת אותן גמלאות. פסק הדין של בית המשפט בחיפה הועלה לאתר בכתובת הבאה - http://www.meidashoa.co.il/ pdf/Haifa%20-%202.11.09.pdf .
יש לציין כי בפסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב באותה סוגייה שניתן ב- 7.10.2009, ואשר עליו מבוסס גם פסק דינו של בית המשפט בחיפה, נקבע בין היתר כי סוגיה זו של השבת התשלומים איננה נתונה לשיקול דעתו של החשב של משרד האוצר אלא כפופה למצב המשפטי הקיים - "לעניין החזר התשלומים שהתקבלו-הדבר הוא בגדר שאלה משפטית ולא חשבית."

http://www.meidashoa.co.il/ pdf/MOF%20back%20payments.pdf .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

פסקי דין חדשים בנוגע לנרדפות מוכרת לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

נרדפי נאצים אשר שהו בתקופת השואה במדינות ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית, כגון ברומניה ובלוב, נדרשים לרוב להוכיח רדיפה משמעותית יותר בכדי להיות זכאים לקצבת נכות מהאוצר עקב אותה רדיפה (דרישה הנובעת מחוק הפיצויים הגרמני), לעומת נרדפים ששהו תחת כיבוש גרמני פורמלי (כגון בפולין או בטוניס) אשר בהן נדרשת הגבלת חופש בלבד בכדי לקבל את אותה הקצבה.

ב - 11.11.2009 התקבלו בבית המשפט השלום בתל אביב שני פסקי דין חדשים שבהן התקבלו העררים של נרדפי נאצים מאותן מדינות ומהם ניתן ללמוד מהי רדיפה שעשויה להיות מוכרת בהן וכן מתי ניתן לערער גם לאחר חלוף המועד שנקבע בחוק להגשת אותו ערעור.

פסק דין אחד עסק בניצולה שטענה כי ברחה מטריפולי שבלוב עקב הפחד מרדיפות הנאצים אך תביעתה לקצבה מהאוצר נדחתה עוד בשנת 2002 מבלי שערערה במועד ובקשתה לבדיקה מחדש שהוגשה בשנת 2008 נדחתה אף היא וגם עליה היא לא ערערה במועד. משרד האוצר טען כי אין לקבל את תביעתה כיוון שידעה בודאות על הדחייה ולא ערערה במועד.

בית המשפט פסק כי מכיוון שהודעת הדחייה הראשונה לא נשלחה בדואר רשום, הרי שלפי ההלכה שנקבעה בבית המשפט המחוזי ("הלכת שכטר") "אין חשיבות לשאלת קבלתה בפועל של הודעת הדחייה על ידי העוררת, או לשאלת ידיעתה על דחיית התביעה ממקור אחר; שהרי המועד החוקי להגשת הערר כלל לא הסתיים. " בית המשפט עוד הוסיף וציין כי מדובר בגישה מרחיבה יחסית לגישה שבה נקט בעבר והיא נובעת מתוך הגישה המרחיבה המתחייבת בדבר זכויותיהם של ניצולי השואה.
לגופו של עניין קבע בית המשפט פסק בית המשפט כי הוא מקבל את גרסתה שלפיה ברחה עם משפחתה מפחדם של הגרמנים, נוסף על הפחד מן ההפצצות נתמכת על ידי העובדה כי האב נלקח למקום אחר, דבר שמן הסתם היווה יסוד מוחשי לפחד, וגם ע"י העובדה שהמשפחה חזרה רק בעקבות עזיבת הגרמנים. משום כך ארוע זה מהווה נרדפות מוכרת העשויה לאפשר קבלת קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
בפרוטוקול הדיון ובפסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה, ניתן לעיין בכתובת הבאה - http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=91&article_id=693 .
פסק הדין השני שניתן באותו היום עסק בשתי אחיות אשר היו עדות ללקיחת קרובי משפחותיהן ידי חיילים רומנים למשטרה המקומית ביאסי (קסטורה) בעת הפוגרום המפורסם שנערך באותו המקום.
בית המשפט קיבל את הערעור תוך שהוא קובע כי "יש לראות כנרדפות גם את הפגיעה הנפשית עקב פגיעה פיזית באדם קרוב. אין בהלכה זו דרישה כי הפגיעה הפיזית באדם הקרוב תהיה בדרגת-חומרה גבוהה מסף מסוים, או כי תתרחש בסמיכות זמן ומקום התחומים בסף מסוים".
בפרוטוקול הדיון ובפסק הדין ללא השמות הפרטיים ניתן לעיין בכתובת הבאה - http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=91&article_id=694 .
יש לציין כי הכרה בפגיעה נפשית עקב פגיעה פיזית באדם קרוב איננה מוגבלת אך ורק לרומניה או לפגיעה בקרובי משפחה בלבד. לשם דוגמה, לפני מספר חודשים הוכרה פגיעה נפשית שנבעה מאלימות של חיילים גרמנים בלוב כלפי בעלי החיים של המשפחה של התובע - http://www.meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=107&article_id=675 .
כמו כן, נקבע על ידי בית המשפט כי אין הכרח כי מעשה האלימות עצמו יהא לנגד עיני התובע ובלבד שהוא חזה בתוצאות קצר לאחר מכן, כך שתוצאות המעשה  יגרמו לו להלם נפשי משמעותי. לשם דוגמה, פסק דין שבו הוכרה מי שחזתה בגסיסת אביה כתוצאה מאלימות נאצית שבוצעה בו שלא בפניה - http://meidashoa.co.il/ article.asp?menu_id=4&sub_ menu_id=102&article_id=338 .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

גם ניצולים שעבדו מרצון בטרנסניסטריה או אלמ\נותיהם עשויים להיות זכאים לקצבה סוציאלית מגרמניה

בשנת 2002 חוקק בגרמניה חוק אשר איפשר מתן קצבה סוציאלית בגין עבודה שנעשתה מרצון חופשי ובתמורה בגטאות (הידוע בכינוי ZRBG ).

חוק זה נתקל במכשולים רבים ביישומו ורבים ממי שהגישו תביעה בגינו נדחו. סקירה נרחבת של הבעיות ביישום חוק זה פורסמה בשנה שעברה על ידי אחד השופטים הידועים בגרמניה בתחום (ד"ר פון רנסה - שגם ערך שימועים בישראל לניצולים לפי חוק זה), ואשר ניתן להורידה בכתובת הבאה -
http://rsw.beck.de/rsw/upload/NJW/v._Renesse_ZRBG.pdf.

זאת הסיבה העיקרית שהחל משנת 2007 ממשלת גרמניה אפשרה קבלת תשלום הכרה חד-פעמי בגין עבודה בגטו של 2,000 אירו בתנאים ליברליים יותר לניצולים שעבדו מרצון בגטו אך לא קיבלו את הקצבה הסוציאלית לפי אותו החוק (מידע נוסף על תשלום זה ניתן לקבל בכתובת הבאה -
http://www.badv.bund.de/002_menue_oben/007_english/005_ghettowork/index.html ).

אחת הבעיות הקשות ביישום חוק זה היתה הסוגייה האם להכיר גם בניצולים שעבדו מרצון חופשי בגטו טרניסטריה, אשר נוהל גם על ידי רומניה. לפי אותה סקירה לעיל (עמ' 18), ההערכות היו שכ- 20,000 תביעות של ניצולים מטרנסניסטריה נדחו על ידי הרשויות הגרמניות בטענה שאותו מקום היה באחריות הרומנים בלבד בתקופת השואה. במשך השנים האחרונות ניתנו גם מספר פסקי דין בבית המשפט העליון לעניינים סוציאליים בגרמניה בנושא זה אשר לא הביאו להכרעה סופית באותה סוגייה.

לפני מספר ימים פרסמו הרשויות בגרמניה עלון מידע בנוגע לחוק זה ובו מידע לגבי ההתפתחויות הדרמטיות שארעו במהלך החודשים האחרונים לגבי תנאי הזכאות לקצבה לפי אותו החוק, שאותו ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/ZRBG%20120en_Info.engl.3.Auflage.08.20093.pdf .

בין השאר, נכתב בעלון זה כי הרשויות בגרמניה החליטו לשנות את פרשנותן לגבי הכללת גטו טרניסטריה בחוק זה ומשום כך ניתן יהיה להכיר גם בתקופה שבה נעשתה עבודה מרצון חופשי בטרנסניסטריה לקבלת קצבה סוציאלית לפי אותו החוק (פסקה ראשונה לעמוד השני של אותו עלון מידע).

העלון החדש כולל גם מידע חשוב לגבי ההקלה בקריטריונים של "רצון חופשי", ו"תמורה בגין העבודה", בעקבות פסקי הדין שניתנו בבית המשפט בגרמניה ביוני 2009 ואשר היוו בעבר מכשול קשה לקבלת אותה קצבה (פירוט בסעיף 3.3 שבאותו עלון המידע), וכן הקלות בנושא תקופות משלימות לזכאות לאותה קצבה (פירוט בפסקה האחרונה בעמוד 1 ובסעיף 4 שבאותו עלון המידע).

יש לציין כי בית המשפט העליון אישר באותן החלטות כי הזכאות לפי חוק זה איננה כוללת מגבלת גיל, והקריטריון הוא האם נעשתה עבודה ללא קשר לשאלה באיזה גיל היא בוצעה (
http://www.claimscon.org/index.asp?url=german_ssoc_060809 ).

יש לציין גם כי במידה והניצול שעבד בגטו נפטר, האלמן\ה שלו עשויים אף הם להיות זכאים לקצבת שאירים לפי חוק זה (סעיף 3 לעלון המידע -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/ZRBG%20120en_Info.engl.3.Auflage.08.20093.pdf ).

עלון המידע מפרט גם באילו מקרים התביעות שנדחו בעבר תיבדקנה מחדש על ידי הרשויות בגרמניה ללא צורך בפנייה חדשה של הניצול ובאילו מקרים נדרשת פניה חדשה (פירוט בסעיף 5 לאותו עלון מידע).

יש לציין כי קבלת פיצוי בעבר מהקרן הגרמנית "זיכרון, אחריות ועתיד" בגין עבודת פרך או כפייה איננה מונעת את קבלת אותה קצבת ביטוח סוציאלי בגין עבודה שנעשתה מרצון חופשי ושלא בכפייה.

כמו כן, גם קבלת התשלום שפורט לעיל על סך 2,000 אירו בגין אותה עבודה איננה מונעת את הזכאות לקצבה לפי אותו החוק אך היא עלולה להיות מקוזזת מאותה הקצבה.

יש לציין גם כי קבלת קצבת נכות בגין רדיפות הנאצים (כגון מגרמניה לפי חוק ה- BEG, מישראל לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או מועידת התביעות – קרן סעיף 2 ), גם כן איננה מונעת לקבל בנוסף את הקצבה הסוציאלית מגרמניה לפי חוק זה.

כמו כן תקנה (13) לתקנות הבטחת הכנסה 1982 קובעת כי אין לקחת בחשבון קצבה סוציאלית בגין עבודה בגטאות מגרמניה לצורך קביעת הזכאות לקצבת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=346259.

למידע נוסף וסיוע ניתן לפנות ליעוץ משפטי ממומחה בתחום זה או לאגף לקשרי חוץ של המוסד לביטוח לאומי אשר אחראי גם על יישום האמנה לביטוח סוציאלי עם גרמניה:
המוסד לביטוח לאומי - האגף לקשרי חוץ
שד' וייצמן 13, ת"ד 90009 ירושלים 91909
טלפון: 02-6709665, 02-6463077
פקס: 02-6512683
דואר אלקטרוני: .

ניתן גם לפנות ישירות לרשויות הביטוח הסוצאלי של גרמניה המטפלת בתביעות מישראל :
Deutsche Rentenversicherung Rheinland
(Formally LVA Rheinprovinz)
40194 Du"sseldorf
Germany
Tel: +49-211- 937-0
Fax: +49-211- 937-3096

פסק דין חדש בנושא הכרה באוסאוארטיטיס לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

גם מתנדבים מארץ ישראל שנפלו בשבי הנאצים יהיו זכאים לקצבה מישראל

פסקי דין חדשים בנושא האזרחות בעת הרדיפות וזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

Subject: פסקי דין חדשים בנושא האזרחות בעת הרדיפות וזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

ניצולי שואה אשר עלו לישראל לפני 1.10.1953 ועברו נרדפות מוכרת וגם הוכיחו נזקי בריאות עקב הרדיפה; עדיין עלולים שלא להיות זכאים לקצבה ממשרד האוצר בישראל כיוון שהיתה להם אזרחות זרה.
תנאי זה מקורו בחוק הפיצויים הגרמני אשר כללי הזכאות לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מתבססים גם עליו וניצולים רבים נדחו בעבר בגינו.


בפסק דין שפורסם לאחרונה הגביל בית המשפט השלום בתל אביב את היכולת של משרד האוצר לדחות ניצולי שואה על ידי שימוש בתנאי זה, כאשר קיבל ערעור של ניצולה שהוגלתה יחד עם משפחתה לברגן-בלזן ומשרד האוצר דחה את תביעתה עקב הוכחות המתבססות על פנקס הקהילות ומסמכי הצלב האדום, שהיתה לה אזרחות בריטית .

בית המשפט קבע כי משרד האוצר לא יוכל לטעון עוד למניעת זכאותו של ניצול שואה לתגמולים בגין אזרחות זרה על יסוד מסמכים היסטוריים, אלא על יסוד תעודה רשמית של מדינת האזרחות הנטענת המוכיחה כי ניצול השואה הנדון אכן היה אזרח של אותה מדינה.

עוד קבע בית המשפט כי הגורם המצופה להביא ראיות כאלה הוא משרד האוצר עקב אופיה הבעייתי של טענת מניעת הזכאות עקב אזרחות זרה ויתרונו היחסי של האוצר כרשות ממשלתית, שיש לה מטבעה נגישות עדיפה לרשויות של מדינות-חוץ לעומת ניצולי השואה.

בנוסף לכך קבע בית המשפט כי לא די בכך אלא שעל משרד האוצר יהיה גם להוכיח כי הייתה לאותו ניצול זכאות אפקטיבית לתגמולים מאותה מדינה בגין נרדפותו כדי למנוע ממנו קבלת קצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

לנוסח פסק הדין ללא שם הניצולה בכדי לשמור על פרטיותה.

בנוסף לכך, בשבוע שעבר קיבל אותו בית משפט את ערעורו של ניצול שואה אשר גורש עם משפחתו מארץ ישראל על ידי הבריטים, אשר משרד האוצר דחה את תביעתו כיוון שסביר היה להניח שהיתה לו אזרחות ארצישראלית בעת רדיפות הנאצים שהוא עבר לאחר גירושו מהארץ.

בית המשפט קיבל את טענתו של אותו ניצול שבעת הרדיפות לא היתה לו אזרחות ארצישראלית כיוון שיתכן מאוד שהנציב העליון השתמש בסמכותו לשלול את אזרחותה של משפחתו שגורשה והספק פועל לטובת אותו ניצול. לנוסח פסק הדין -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=681.
פסקי דין אלו הינם חוליה נוספת במגמה של בתי המשפט בישראל בשנים האחרונות לצמצם את יכולת השימוש של משרד האוצר בקריטריון האזרחות למניעת קצבה מניצולים שעומדים ביתר הקריטריונים לזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. להלן מבחר פסקי דין חשובים שהיו חלק ממגמה זו:

מי שהיו תושבי הגוש המזרחי נחשבים כחסרי אזרחות גם אם ויתרו עליה מרצונם ומשום כך עשויים להיות זכאים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

מי שהיה חסר אזרחות אוסטרית בעת המועד הקובע של החוק נכנס לגדר חוק נכי רדיפות הנאצים.

שאלת האזרחות התוניסאית איננה רלבנטית עוד לזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

למבחר פסקי דין נוספים לגבי אזרחות וזכאות לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

לסיכום, ניצולים אשר נדחו בעבר עקב טענה של אזרחות זרה יכולים לנסות ולבדוק האם הם יכולים לפנות שוב למשרד האוצר על בסיס ראיה חדשה המטילה ספק בקיום אותה אזרחו ת (לשם דוגמה,בית המשפט קבע בעבר כי אישור העדר נתינות עומד בתנאי הזכות לפנייה מחדש לפי סעיף 18 לחוק - ) ;

או על בסיס הקריטריונים החדשים שנקבעו בהחלטות בתי המשפט שפורטו לעיל (לשם דוגמה, בית המשפט קבע כי עקב החלטת בית המשפט המחוזי שהאזרחות הטוניסאית איננה רלבנטית עוד לקביעת זכאות, יש לאפשר הגשת תביעה גם ליוצאי טוניס שנדחו בעבר על ידי משרד האוצר או וע דת הערר; וזאת למרות ששינוי הלכה איננו עומד בתנאי סעיף 18 לחוק והחלטת בית משפט מחוזי אפילו איננה נחשבת 'הלכה' - ).

למבחר פסקי דין נוספים לגבי הזכות לפנייה מחדש וסעיף 18 לחוק נכי רדיפות הנאצים

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.

הגבלות מיוחדות של עיקול פיצויים בגין השואה בחקיקה הישראלית

עדכונים שוטפים 2010