יש - ילדים ויתומים ניצולי שואה בישראל

חידושים בנושא גמלת סיעוד לניצולי שואה

גמלת הסיעוד נקבעת על ידי המוסד לביטוח הלאומי הן על ידי מבחני מידת התלות בעזרת הזולת והן על ידי מבחני ההכנסה.

עד לאחרונה, כל הקיצבאות שמשולמות לניצולי שואה עקב רדיפות הנאצים שמהם סבלו, נלקחו בחשבון לצורך מבחני ההכנסה לקביעת הזכאות לגמלת הסיעוד.

בעקבות התיקון האחרון לחוק ההטבות לניצולי שואה (סעיף 8א לאותו החוק) - קצבה לניצולי שואה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות (המתקבלת אחת לשלושה חודשים) וקצבה מהאוצר ליוצאי מחנות וגטאות (כ-1,000 ש"ח בחודש+כרטיס נטען); לא תילקחנה יותר בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי.

דהיינו, ניצול השואה הזקוק לסיוע סיעודי ושעקב קבלת אחת מהקצבאות הנ"ל עבר את סף ההכנסה שמעליה ניתן לקבל גמלת סיעוד מופחתת בלבד בשיעור של 50%; הכללים החודשים לפיהם אין לקחת בחשבון את אותה הקצבה עשויים לאפשר לו קבלת גמלת סיעוד מלאה, כלומר קבלת מימון לכמות כפולה של שעות סיעוד ממה שהוא מקבל כיום.

את סף ההכנסה לגמלת הסיעוד הנכון ליום 1.1.2010 ניתן למצוא באתר של הביטוח הלאומי בכתובת הבאה -

http://www.btl.gov.il/benefits/Long_Term_Care/Pages/תנאי%20זכאות.aspx .

ניצולי שואה אשר מקבלים גמלת סיעוד מופחתת ואשר עשויים לקבל תוספת לגמלת הסיעוד לפי כללי החישוב החדשים, צריכים לפנות למחלקה במוסד לביטוח הלאומי המטפלת בגמלת הסיעוד שלהם לבדיקה מחודשת של זכאותם לפי הכללים החדשים.

ניצולי שואה אשר גמלת הסיעוד שלהם תגדל עקב כך ל-150% ו-168% עשויים לקבל בנוסף לכך עוד 9 שעות סיעוד בשבוע מהקרן לרווחה לנפגעי השואה במימון ועידת התביעות.

טופס בקשה לקבלת אותן סיעוד ניתן להוריד מהאתר של הקרן בכתובת הבאה -

http://www.k-shoa.org/_Uploads/dbsAttachedFiles/siud.pdf .

יש לציין גם כי עד לאחרונה מי שהיה זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ואושפז בבית חולים לתקופה קצרה איבד לרוב את זכאותו לגמלת סיעוד ונאלץ לשוב ולהגיש בקשה לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי.

תיקון לחוק שהתקבל לאחרונה בכנסת קובע שזכאי לגמלת סיעוד המתאשפז בבית חולים שאינו סיעודי יהיה עשוי להיות זכאי להמשיך ולקבל את קצבת הסיעוד לתקופה של 14 יום. בנוסף נקבע כי מי שהיה זכאי לגמלת סיעוד ועקב אשפוזו הפסיק לקבלה ושוחרר מבית החולים בתוך 90 ימים יהיה זכאי לחזור ולקבל גמלת סיעוד באותו השיעור שבו קיבל ערב אשפוזו בלי צורך להיבדק מחדש. את הנוסח של אותו התיקון לחוק ניתן להוריד מהכתובת הבאה- http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/292_3_1.rtf .

יש גם להזכיר בהקשר זה כי ניצולי שואה שאושפזו באופן בלתי צפוי, ולאחר השחרור מבית החולים יוצאים חזרה לקהילה ללא יכולת לטפל בעצמם, עשויים להיות זכאים לקבלת 50 שעות סיעוד עם שחרורם מבית החולים לתקופה של חודשיים או עד קבלת גמלת הסיעוד מהביטוח לאומי, ובתנאי שההכנסה החודשית של הניצול אינה עולה על סף מסויים.

מידע נוסף ניתן להוריד מהאתר של הקרן בכתובת הבאה -

http://www.k-shoa.org/?CategoryID=168\

חשוב לציין שבכדי לקבל את אותן שעות סיעוד קצרות מועד, יש לפנות אל הקרן אך ורק על ידי הגשת בקשה באמצעות העובד הסוציאלי של בתי החולים, בזמן האשפוז. מידע נוסף לגבי תוכנית זו ניתן להוריד מהאתר של משרד הבריאות בכתובת הבאה - http://www.health.gov.il/download/forms/a1968_mr31_03.pdf .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הוא נכון במועד כתיבתו ויכול להשתנות לאחר מכן. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות להמלצות אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

פסקי דין חדשים לגבי הכרה במחלות עקב השואה

כ-50,000 ניצולי שואה שעלו לישראל לפני 1.10.1953 מקבלים קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וצריכים להוכיח שמהחלות שלהם קשורות לשואה בכדי שיוכלו לקבל השתתפות בטיפול הרפואי ונסיעות לטיפולים אלו, ווכן לעיתים להגדיל את הקצבה החודשית שהם מקבלים לפי חוק זה.

בחודשים האחרונים פורסמו מסקנות ועדת שני שהוקמה בעקבות המלצות ועדת דורנר, אשר הקלו מאוד על הוכחת הקשר שבין מחלות מסוימות לבין השואה בכדי להכיר במחלות אלו.

את מסקנות הועדה ניתן להוריד מהאתר של משרד האוצר בכתובת הבאה-

http://ozar.mof.gov.il/lishka/shani.htm .

אולם פסקי הדין שפורסמו לאחרונה ומפורטים בסקירה זו מראים כי יש גם חשיבות גדולה ליישום המלצות אלו על ידי בתי המשפט בישראל והפרשנות הרחבה שהם מעניקים להן:

בנוגע למחלות הנפוצות יחסית של יתר לחץ דם, מחלות לב וסכרת - המלצות הועדה קבעו במפורש כי ניתן להוכיח קשר סיבתי בין מחלות אלו לבין רדיפות הנאצים אך עדיין לא היה ברור מהי מדיניות ההכרה לגבי מחלות אלו שהתפרצו למעלה מ-30 שנה לאחר השואה:

מצד אחד - הדו"ח קובע כי הלחץ הנפשי והרעב בתקופת השואה עלולים לחשוף את הניצולים למחלות אלו גם 50 ו-60 שנה לאחר השואה;

מצד שני - מהטבלאות שהופיעו בסוף אותן ההמלצות לא היה ברור אם יש להכיר גם במחלה שהתפרצה למעלה מ-30 שנה לאחר השואה, מצב שהוא שכיח יותר בקרב האוכלוסייה.

משום כך פנייתם לאוצר של ניצולים אלו שמחלת הלב או הסכרת שלהם התפרצה למעלה מ-30 שנה לאחר השואה לרוב נדחית והם צריכים להגיש ערעור לבית המשפט.

פסקי דין שניתנו לאחרונה הן בבית המשפט השלום בחיפה והן בבית המשפט השלום בתל אביב הכירו במחלות אלו אשר התפרצו גם למעלה מ- 30 שנה לאחר השואה:

ב-9.2.2010 הכיר בית המשפט השלום בחיפה במחלת הסכרת של ניצולת שואה אשר מחלת זו התפרצה אצלה כ-50 שנה לאחר השואה. המחלה הוכרה בשעור של 75% בגין השואה עקב המלצות אותה ועדה וכן עקב חוות דעת שצרפה לערעור שלה ושעור הנכות שלה הגבוה יחסית. בנוסח פסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה ניתן לעיין בכתובת הבאה - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=710 .

ב-17.2.2010 הכיר בית המשפט השלום בתל אביב במחלת יתר לחץ הדם של ניצולה שברחה לברה"מ ושהתה שם בבית יתומים (דהיינו, לא מהמעגל הראשון של ניצולים ששהו במחנות וגטאות), אשר מחלת יתר לחץ הדם שלה התפרצה למעלה מ-30 שנה לאחר השואה בהתבסס על מסקנות הועדה בלבד. בנוסח פסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה ניתן לעיין בכתובת הבאה - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=711.

חשוב לציין כי המלצות הועדה קובעות כי לגבי ניצולים שלא שהו במחנות או גטאות אלא היו ב"מעגל השני" - מחלות לחץ הדם והסכרת שלהם תוכרנה רק אם כבר הוכרה להם לפני כן נכות נפשית של לפחות 30 אחוז.

יש לציין בהקשר זה כי למרות שמסקנות הועדה מציינות רק את מי שהסתתר ביערות או ברח כ"מעגל שני" לצורך הכרה במחלות לב וסכרת; פסק דין נוסף שפורסם לפני מספר חודשים פסק שהמלצות אלו אינן מהוות רשימה סגורה וכי: "יש להכיר גם בניצולי-שואה אחרים, אשר חוו דחק בעצמה, במשך וברציפות דומים לאלה שניתן לייחס למי שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות." (סעיפים 15-17 לפסק הדין שניתן להוריד אותו בכתובת הבאה -

http://www.meidashoa.co.il/pdf/002%20-%202.12.2009.pdf .

לגבי מחלת האלצהיימר - אותו בית משפט פסק ב-21.1.2010 כי למרות שהמלצות ועדת שני לגבי מחלות שיטיון קבעו היו כי יש להכיר ב-25% במחלות אלו וארך ורק ליוצאי מחנות וגטאות, בית המשפט הכיר במחלה זו בשיעור גבוה יותר של 33% כיוון שאותה ניצולה הגישה חוות דעת לפיה לא נמצאו אצלה גורמי סיכון אחרים לאותה מחלה ומשום כך נקבע כי נתוניה האישיים מצדיקים בידול מסוים מכלל האוכלוסייה הרלבנטית - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=706 .

לגבי מחלת האוסטיאופרוזיס - אותו בית משפט הכיר ב-17.2.2010 במחלת האוסטיאופרוזיס של ניצולת שואה אשר שהתה ביאסי בתקופת השואה עקב תנאי העוצר והמחסור ששררו שם באותה התקופה.

בית המשפט הוסיף כי בקרוב אמורות להתפרסם המלצות ועדת שני בעניין הקשר הסיבתי בין מחלת האוסטיאופורוזיס לבין השואה, ואם אותה ניצולה תמצא כי ההמלצות אלו מצדיקות להכיר בה בשיעור גבוה יותר - היא יכולה להגיש בקשה מתאימה בכתב - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=712.

ללא קשר להמלצות הועדה - אותו בית משפט הכיר גם באותו היום במחלת האסטמה של ניצול שברח לישראל מאוסטריה מיד לאחר הסיפוח שלה על ידי גרמניה ושהתפרצה עקב אירוע דחק שארע בישראל במועד הקרוב לאותה הבריחה לפי הלכת "הסיבתיות העמומה" - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=713 .

נקודה חשובה בנושא הכרה במחלות היא העובדה שניצולים רבים חוששים להגיע לדיון בבית המשפט שאליו הגישו את הערעור עקב הלחץ שעלול לגרום הדיון בפני השופטים ועורכי הדין, אשר עלול לפגוע גם במצב בריאותם.

משום כך חשוב לציין כי באותו פסק דין שצויין למעלה שבו הוכרה מחלת הסכרת של ניצולה, נכתב גם כי היא ביקשה שעקב מצבה הרפואי שלא לקיים דיון בהשתתפותה ובהשתתפות עורכי הדין של משרד האוצר ושפסק הדין ינתן אך ורק על יסוד החומר שהוגש לבית המשפט על ידי שני הצדדים ובית המשפט קיבל את בקשתה - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=710 .

כך שחשוב שניצולים שמצבם דומה יהיו מודעים לכך שגם הם יכולים לבקש זאת מבית המשפט שאליו הגישו את ערעורם על ההחמרה במצב הבריאותי שלהם עקב השואה.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

פסק דין חדש בנוגע להכרה מלאה בנזק בריאותי בגין השואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

ההבדל בין הכרה מלאה לבין הכרה חלקית בנזק בריאותי שנבע מרדיפות הנאצים במהלך השואה, איננו מתבטא רק בשיעור ההשתתפות של משרד האוצר בטיפולים ובתרופות לגבי נזק זה; אלא עשוי במקרים מסויימים גם להגדיל את אחוזי הנכות המוכרים של אותו ניצול כך שיעבור למדרגת הנכות הבאה אשר תגדיל את הקצבה שהוא מקבל במאות שקלים לחודש

את גובה הקצבאות לניצולים לפי מדרגות הנכות המעודכנות ניתן לראות בתחתית העמוד הבא שבאתר משרד האוצר - http://ozar.mof.gov.il/lishka/nispach.htm

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתל אביב לגבי ניצול שואה שהנזק לשיניו, שנגרם בעיקר עקב התזונה לקויה והזנחה רפואית שנכפתה עליו בתקופת השואה, הוכר חלקית רק עבור השיניים שנעקרו לו מיד לאחר השואה.

בית המשפט פסק כי יש להכיר הכרה מלאה בכל בעיות השיניים של אותו ניצול, גם אלו שנגרמו לאחר מכן; הן עקב הגיל הצעיר יחסית שבו הופיעו אצלו בעיות שיניים המקיפות מעבר למקובל והן כיוון שאין מקום להגביל את ההכרה רק לשיניים שחורבנן הושלם באותן שנים ולהתעלם מן המצב הכללי בפיו של הניצול אשר המשיך וגרם להבשלה של בעיות שיניים חמורות גם בשנים שלאחר מכן.

בית המשפט הוסיף וציין כי בעניין זה הבחנה חשובה בין עקרונות רפואיים לבין משפטיים כאשר פסק כי בעקבות העקרון המשפטי יש להכיר בשיעור גבוה יותר מזה שראו לנכון המומחים הרפואיים של משרד האוצר.

בנוסח פסק הדין, ללא שמו הפרטי של הניצול, ניתן לעיין בכתובת הבאה - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=716.

נושא ההבחנה החשובה שבין העקרונות הרפואיים למשפטיים לגבי הכרה במחלות בגין השואה, נדון בהרחבה בדו"ח ועדת דורנר - ועדת החקירה הממלכתית בנושא סיוע לניצולי השואה דין וחשבון, אשר פורסמה בחודש יוני 2008 -

http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/holocaust/main.htm

דו"ח הועדה קבע כי גישת משרד האוצר לגבי סוגיית הקשר הסיבתי היתה מוטעית "שכן, קביעת קשר סיבתי בתביעות, גם בעניינים הנוגעים לרפואה, אינה עניין מדעי-רפואי גרידא, אלא כפופה לעקרונות משפטיים." (סוף עמ' 180בדו"ח -

http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/holocaust/171-193.pdf

לאחר סקירה של הלכות בית המשפט העליון בישראל בנושא זה, קבע דו"ח דורנר כי במידה והקשר הסיבתי ההסתברותי עולה על 50% יש להכיר ב-100% מאותו נזק בריאותי בגין השואה:

"כאשר ההסתברות הסטטיסטית הרלוונטית לנסיבותיו של התובע הינה הראיה היחידה, הרי שבמקום ששיעורה עולה על 50% - כלומר על-פני הדברים נוטה מאזן ההסתברות לטובת גרסתו - ייקבע ממצא שלפיו מתקיים קשר סיבתי מלא, והתובע יזכה במלוא תביעתו.

ואילו שיעור הסתברות הפחות מ-50% יספיק לקביעת קשר סיבתי חלקי בשיעור הסיכוי הסטטיסטי. אולם במקום שניתן להוכיח, על יסוד אינדיקציות נוספות הנוגעות לתובע, המצביעות שהוא עצמו נמנה עם השיעור הסטטיסטי שבו מתקיים הקשר הסיבתי - יזכה במלוא תביעתו."

"לדידנו, אין בנמצא שיקולים מהותיים העולים על השיקולים כבדי המשקל המחייבים יישום מדיניות משפטית זו בעניינם של ניצולי שואה נכים המתדפקים על דלתות הלשכה."

(עמודים 181 - 182 לדו"ח).

הבהרות חדשות לגבי הכרה בסכרת ומחלות לב למעלה מ-30 שנה מתום השואה

נושא ההכרה בסכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם שהתפרצו למעלה מ-30 שנה לאחר השואה נוגע לניצולים רבים שעלו לפני 1953 ומקבלים קצבה מהאוצר.

כזכור, סוגיה זו לא הובהרה במלואה בדו"ח ועדת שני והיו מקרים שבהם הוכרו ניצולים כאלו על ידי בתי המשפט השונים אך ללא דיון מעמיק בסוגיה זו.

משום כך ניתנו בחודש מרץ 2010 הבהרות נוספות לגבי סוגיה חשובה זו הן בבית המשפט בחיפה והן בבית המשפט בתל אביב :

בית המשפט השלום שבחיפה פרסם ביום 8.3.2010 החלטה לבקשת משרד האוצר ובה הוא מבהיר כי פסק דינו (שבו הכיר במחלת הסכרת שהתפרצה כ-50 שנה לאחר השואה), ניתן ללא דיון בנימוקי התנגדות משרד האוצר (אשר עקב תקלה לא הוגשו) ומשום כך אין לו משמעות לגבי תיקים אחרים.

בית המשפט הוסיף וקבע כי "המלצות ועדת שני הן הקו המתווה את הדרך להכרעה בנושאים בהן הן עוסקות,יחד עם זאת יתכן ובתיקים מסוימים אנו נתרשם אחרת ונכריע אחרת על יסוד טיעוני הצדדים והראיות שתוצגנה, בתיק שלפנינו דבר זה לא קרה משום שהוצגו ראיות רק על ידי צד אחד ולכן לא היה טעם ל"בקר" ראיות אלו".

לנוסח הבהרה זו ופסק הדין אליו היא מתייחסת - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=710 .

בית המשפט שבתל אביב פרסם ביום 3.3.2010 פסק דין ובו ציין בין השאר, כי עומדות להתפרסם בקרוב הבהרות על ידי ועדת שני לגבי נושא זה ורצוי לחכות עד לפרסום אותן הבהרות; ואם אכן הן יכירו באותם מחלות שהתפרצו יותר מ-30 שנה לאחר השואה, ניתן יהיה להגיש בקשה למשרד האוצר להכרה באותן מחלות :

"בשלב זה איננו נוקטים עמדה בעניין מחלת הסוכרת. מדובר במחלה שהופיעה לראשונה אצל העורר למעלה מ- 50 שנה לאחר תום השואה. בעתיד הקרוב צפויות להתקבל הבהרות מאת ועדת שני אם מקרה זה מצוי בגדר המלצותיה.

מוצע לעורר לעקוב אחר הבהרות כאמור, שאולי יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה, ו/או באתר האינטרנט של ועידת התביעות. ככל שההמלצות יכירו במקרים כאלה, מוצע לעורר לשוב ולהגיש בקשה למשיבה להכיר בו גם בגין מחלת הסוכרת. "

לנוסח פסק הדין הנ"ל ללא שמו הפרטי של הניצול - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=717

חדשות לגבי ניצולים שהתחבאו במדינות מערב אירופה וקיבלו פיצויי ממקור גרמני

ישנם ניצולים אשר שהו תקופה ארוכה במחבוא או בזהות בדויה תחת כיבוש נאצי בתקופת השואה במדינות והיו אזרחי מדינות מערב אירופאיות (רובם מהולנד) שעד לחודש מרץ 2010 לא יכלו לקבל קצבה חודשית ממקור גרמני בגין הסבל שעברו בתקופת השואה.

הסיבה לכך היא כי בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 גרמניה חתמה עם אותן מדינות על הסכמים שבתמורה לשילומים שהן תקבלנה מגרמניה הן תהיינה אחראיות לפיצויי אותם ניצולים שהיו אזרחיהן.

משום כך, ניצולים שהיו אזרחי אותן מדינות, גם אם הם מתגוררים כיום בישראל, לא יכלו לרוב לקבל פיצויים מגרמניה לפי חוק הפיצויים הגרמני.

גם אם הם עלו לישראל לפני 1953 ונותרו אזרחי אותן מדינות מערב אירופאיות, הם עדיין לא יכלו לרוב לקבל פיצויים ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (שגם הוא ממקור גרמני כיוון שהוא נבע מהסכם השילומים עם גרמניה). לשם דוגמה - בפסק דין שניתן בבית המשפט השלום בתל אביב בשנה שעברה נקבע שאם ניתן להוכיח שניצול השואה היה בעל אזרחות זרה שהעניקה לו זכאות לתגמולים עקב הסכם בין גרמניה למדינת אזרחותו, הוא עדיין איננו זכאי לקצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=680 .

מצב זה התחיל להשתנות כאשר ועידת התביעות הצליחה לשכנע את ממשלת גרמניה בשנת 2003 להכניס לקרן סעיף 2 (אשר ניתנת במימון ממשלת גרמניה), גם את אזרחי אותן מדינות שחתמו על הסכמי שילומים עם גרמניה במידה ואותם ניצולים כלל לא קיבלו פיצויים עקב אותם ההסכמים.

אבל גרמניה עדיין לא הסכימה שועידת התביעות תתן קצבה מאותה הקרן למי שקיבל פיצויי עקב אותם ההסכמים, גם אם זה היה פיצויי חד-פעמי וקטן יחסית. גרמניה קבעה כי רק אם אותו ניצול שהה במחנה מוכר בתקופת השואה הוא היה עשוי להיות זכאי גם אם קיבל פיצוי חד-פעמי בעבר.

בחודש מרץ 2010, בעקבות המשא ומתן שניהלה ועידת התביעות, הסכימה סוף סוף ממשלת גרמניה לאפשר גם לניצולים ששהו במסתור או בזהות בדויה תחת כיבוש גרמני במדינות מערב אירופה לקבל את אותה הקצבה במידה והפיצויי החד-פעמי שהם קיבלו לפי אותם ההסכמים היה קטן מ-35,000 מרק גרמני (שווה ערך כיום לכ- 17,895 אירו). תנאי זה הינו רלבנטי גם לניצולים שהגיעו ממדינות אחרות לפי הקריטריונים שקבעה ממשלת גרמניה לזכאות לקצבה מקרן זו.

חשוב גם להדגיש כי רק ניצולים ששהו במסתור או בזהות בדויה לפחות 18 חודש יכולים לקבל את אותה הקצבה מקרן סעיף 2 לפי הקריטריונים שקבעה ממשלת גרמניה לקרן. כמובן שמי שכבר מקבל קצבה ממקור גרמני (כגון מגרמניה לפי חוק ה-BEG, ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או מקרן סעיף 2), איננו יכול לקבל קצבה זו.

חשוב לציין גם כי אם אותם ניצולים מקבלים קצבה שלא ממקור גרמני עבור הסבל שעברו בשואה (כגון קצבת ה-WUV מהולנד או קצבת היתומים מצרפת בגין האחריות שלה לרצח הוריהם שנספו בשואה), אין זה מונע מהם לקבל קצבה מקרן סעיף 2 אשר מגיעה מממשלת גרמניה.

ההערכות הן כי שינוי זה יאפשר לכ-1,300 ניצולי שואה המתגוררים כיום בכל ברחבי העולם, כולל בישראל, לקבל סוף סוף קצבה במימון ממשלת גרמניה על אחריותה לסבל שעברו בשואה.

ניצולים אלו אשר הגישו בעבר טופס בקשה לקרן סעיף 2 לועידת התביעות, אינם צריכים להגיש טופס חדש וועידת התביעות תמשיך בטיפול בבקשותיהם. למידע נוסף או עדכון שינויי כתובת שנעשו מעת הגשת הבקשה, ניתן לפנות למשרדי ועידת התביעות בישראל בטל: 03-5194400.

ניצולים ששהו במסתור או בזהות בדויה תחת כיבוש נאצי לפחות 18 חודש וטרם הגישו בעבר טופס בקשה לקרן סעיף 2 של ועידת התביעות, יכולים להוריד את הטופס וכן הסברים בשפות שונות מהאתר של ועידת התביעות בכתובת הבאה -

http://www.claimscon.org/index.asp?url=article2/apply

את הטופס יש למלא באנגלית וגרמנית בלבד.

ועידת התביעות מנסה מזה שנים לשכנע את ממשלת גרמניה להגמיש גם את הקריטריונים הללו ולאפשר גם לניצולים ששהו במסתור תחת כיבוש גרמני פחות מ-18 חודש לקבל את הקצבה, אך גרמניה טרם הסכימה לכך.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

הכרה חלקית בהחרפת מחלה אוטואימונית בגין השואה עקב דחק נפשי קשה

ב-3.3.2010 ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בתל אביב לגבי ניצולת שואה ששהתה במחנה ריכוז כשנה ושהוכרה לה נכות נפשית גבוהה יחסית, אשר ביקשה הכרה במחלה האוטואימונית הנדירה ממנה היא סובלת.

אחד מחברי בית המשפט קבע כי יש לדחות את תביעתה כיוון שאין הוכחה רפואית לקשר שבין אותה מחלה לבין השואה.

אולם שאר חברי בית המשפט, כולל השופט המשמש יו"ר הועדה, פסקו ברוב דעות כי ניתן להכיר במקרה זה באותה המחלה בגין השואה גם אם אין הוכחה מדעית לכך וזאת עקב ההבחנה החשובה (שצויינה גם בדו"ח ועדת דורנר) שבין רמת הוכחה רפואית מדעית לבין זו המשפטית: "פסיקת ביהמ"ש העליון הכירה באפשרות כי ביהמ"ש יתרשם מקיומו של קשר סיבתי רפואי קונקרטי בנסיבות שלפניו, גם אם קשר סיבתי כאמור לא הוכח עדיין בספרות הרפואית. "

בית המשפט קבע גם כי פסקי דין רבים הכירו בקשר שבין דחק נפשי להתפרצות מחלות שונות - "ההכרה בקשר הסיבתי הרפואי בין דחק נפשי לבין התפרצותן או החמרתן של מחלות שונות, התאזרחה זה מכבר גם במדע הרפואה. מכל מקום, הכרה זו התקבלה בפסקי דין רבים אשר לפיהם התקבלו תביעות להכרה במחלות שונות כבמחלות שפרצו או הוחמרו עקב אירוע דחק אשר מקנה זכאות לפיצוי, לגמלה או לתגמול לפי חיקוקים שונים. "

ולגבי אותו מקרה קבע בית המשפט כי "פרופ' זהבי הזכיר כי דחק נפשי עשוי לגרום להחרפת מחלות אוטואימוניות. גם פרופ' מבורך, שתעודה רפואית ממנו הוצגה לפנינו, קשר בין דחק נפשי לבין החמרת ההתקפים של העוררת, כפי שצוטט לעיל. אנו סבורים, איפוא, כי קיים קשר בין הנרדפות בשואה, הדחק הנפשי שממשיך להיגרם עקב אותה נרדפות, והחמרת מחלתה של העוררת, המתבטאת בתדירות ההתקפים, משכם וחומרתם. "

בית המשפט הדגיש כי המדובר בניצולה שהיתה תקופה במחנה ריכוז ואשר ממשיכה לסבול מדחק נפשי קשה עקב נרדפותה בשואה.

את נוסח פסק הדין ללא שמה הפרטי לשמירת פרטיותה, ניתן לראות בכתובת הבאה - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=719

הנחה בהוצאות חשמל לניצולי שואה נזקקים - החלטת הממשלה מאתמול

היום ואתמול פורסמו ידיעות רבות בנוגע להחלטת הממשלה מאתמול להפחית בתשלום הוצאות החשמל עבור של ניצולי השואה נזקקים.

אולם בכדי לדעת מי הם בדיוק אתם הניצולים שיקבלו הנחה זו, יש לעיין לעומק באותה החלטה שסיכום שלה התפרסם אתמול באתר משרד ראש הממשלה

פרק ב' בהודעת מזכיר הממשלה מיום 11.4.2010 http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Govmes/2010/04/govmes110410.htm

לפי סיכום החלטה זו אך ורק ניצולי שואה המקבלים מהאוצר קצבת נזקק (עד 49%) או נצרך (50% ומעלה) יהיו עשויים לקבל את ההנחה בהוצאות החשמל - "מטרת ההחלטה הנ"ל לכלול את אוכלוסיית ניצולי השואה, ונכי המלחמה בנאצים המוגדרים כנזקקים ו/או נצרכים על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המקבלים ממנה קצבה, כאוכלוסיה נזקקת, שמי שנמנה עמה ישלם תשלום מופחת בגין צריכת חשמל ולקבוע את שיעורי ההנחה מהתעריף הביתי וכמויות החשמל בעדן יהיה זכאי לתשלום מופחת. " לפי החלטת הממשלה המדובר הוא ב- 7180 ניצולי שואה העומדים בקריטריונים אלו.

ההחלטה איננה קובעת מה יהיה בדיוק שיעור אותה ההנחה והיא הטילה זאת על שר התשתיות הלאומיות, בהתייעצות עם שר הרווחה והר האוצר, שאמור לדווח לממשלה תוך 45 יום על פעולותיו בהתאם להחלטה זו. על הרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר הוטל להעביר את מסד הנתונים הנדרש, ולתאם את מנגנון התשלום מול חברת החשמל עד 14 יום מיום דיווח שר התשתיות הלאומיות. כך שיחלפו לפחות 59 יום עד שתינתן ההנחה לאותם הניצולים.

יש לציין בהקשר זה כי ניצולי שואה נזקקים אחרים המקבלים את הקצבה האחרת מהאוצר ליוצאי מחנות וגטאות או ניצולי שואה המקבלים קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות; מקבלים כבר את ההנחה בהוצאות החשמל מעצם היותם זכאים לגמלת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי (קצבאות אלו אינן נלקחות בחשבון לקביעת הזכאות לקצבת השלמת הכנסה לפי סעיף 8א לחוק הטבות לניצולי שואה) כמו גם עשרות אלפי ניצולי שואה או וטרנים אחרים שאינם מקבלים קצבה אך מקבלים השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי.

למידע נוסף לגבי הזכאות לקצבאות נזקקים ונצרכים מהאוצר וההנחה האמורה בהוצאות החשמל שיתנו להם, יש לפנות לרשות לזכויות ניצולי השואה שפרטיה מפורטים באתר שלה בכתובת הבאה - http://ozar.mof.gov.il/lishka/Ktovet.htm .

פסקי דין חדשים לגבי מחלות מוכרות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

להלן מבחר פסקי דין שהתקבלו בשבועות האחרונים לגבי הכרה באוסטיאופרוזיס ומחלות שלד נוספות בגין השואה, וכן לגבי יישום תקנה 12 לגבי מכלול הנכויות המוכרות לפי אותו החוק.

כמו כן תינתן סקירה לגבי ההשלכות של הכרה במחלות אלו לעומת ההסדר הכללי החדש לסבסוד תרופות שאמור לחול בקרוב על כל ניצולי שואה המקבלים קצבה מהאוצר:

1. עד לאחרונה ההכרה במחלה השכיחה של האוסטיאופרוזיס לפי חוק זה היתה לרוב בשיעור של שליש בלבד בגין השואה והיא יושמה בעיקר לגבי ניצולים מהמעגל הראשון שהיו במחנות או בגטאות וניצולים נוספים שסבלו תנאי דחק ותזונה קשים במהלך השואה. בדו"ח ועדת דורנר נמתחה ביקורת על החלטה זו ונטען שלא נתקבלה שלא על בסיס סטטיסטי (עמ' 186 - 188 בדו"ח - http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/holocaust/171-193.pdf ). בעקבות אותו הדו"ח הוקמה ועדת שני אשר בדקה את הקשר שבין מחלות מסויימות לבין השואה, כולל אוסטיאופורוזיס.

ב-17.3.2010 ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בתל אביב בנושא ערעור של ניצולה לגבי מחלת האוסטיאופורוזיס ובו נקבע כי: "לאחרונה התפרסמו המלצות ועדת שני בסוגיית הקשר הסיבתי בין הנרדפות בשואה לבין מחלת האוסטיאופורוזיס, מהן נגזר כי העוררת זכאית להכרה בקשר הסיבתי בשיעור של 100%, כאשר דרגת הנכות תיקבע בהתאם למדרג ולתבחינים שנקבעו בהמלצות."

בהתאם לכך קבע בית המשפט קבע כי משרד האוצר יזמן את אותה ניצולה לועדה רפואית לקביעת אחוזי הנכות בהתאם -

http://meidashoa.co.il/pdf/11-Osteoporosis.pdf .

מספר ימים לאחר מכן דן אותו בית משפט בערעור של ניצולה אחרת אשר יתכן שגם לה יש אוסטיאופרוזיס ובית המשפט קבע כי: "מתיקה הרפואי של העוררת עולה כי היא סובלת לכאורה מאוסטיאופורוזיס. לפי המלצות ועדת שני, בנוסחן מיום 21.3.10, ככל שאמנם העוררת סובלת מן המחלה הנזכרת (ערך T קטן מ- 2.5-) - היא זכאית להכרה בשיעור מלא, בדרגת נכות שתיקבע ע"י ועדה רפואית בהתאם להמלצות. לפיכך מוצע לעוררת להיבדק בבדיקת צפיפות עצם, ואם יימצא ערך T כנ"ל - להגיש בקשה למשיבה להכרה כאמור. " - http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=725

בניגוד להמלצות הקודמות של ועדת שני לגבי מחלות לב, סכרת, סרטן ושיטיון; שבהן נקבעו רק שיעורי ההכרה לגבי מחלות אלו בגין השואה; בנוסח של דו"ח ועדת שני מיום 21.3.2010 הנזכר באותו פסק דין נקבע לא רק כי "יש להכיר הכרה מלאה בקשר הסיבתי בין אוסטיאופורוזיס והשואה" וכי "אין משמעות לתאריך גילוי האוסטיאופרוזיס", אלא הן כוללות גם טבלה המפרטת כיצד בדיוק יש לקבוע אחוזי הנכות בגין אותה המחלה. לפי אותה טבלה, אחוזי הנכות לניצולים שיש להם אוסטיאופרוזיס יקבעו לפי מיקום השברים (בגפיים, בחוליות או בירך), לפי מידת חומרתם (עם או בלי ליקוי תפקודי קשה) והאם הניצולים הינם מהמעגל הראשון או השני - http://www.meidashoa.co.il/pdf/Shani%2021.3.2010.pdf.

2. ב-10.3.2010 ניתן על ידי אותו בית משפט פסק דין אשר הכיר חלקית במחלות שלד נוספות שאינן אוסטיאופורוזיס - בעמוד השדרה המתני ובמפרקים. פסק הדין הכיר חלקית במחלות אלו, בין היתר עקב מחקר שבו נקבע כי מחלות השלד הינן שכיחות הרבה יותר בקרב ניצולי השואה-

http://www.meidashoa.co.il/pdf/Skeleton%2010.3.2010.pdf

יש לציין בהקשר זה מחלת שלד נוספת - אוסטיאוארטריטיס, אשר הוכרה חלקית בגין השואה לפני מספר חודשים על ידי אותו בית משפט - http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=688 .

שני פסקי הדין הנ"ל מתבססים על אותה מאמר שסקר את המחקר הרפואי לגבי תחלואה מאוחרת של ניצולי שואה וקבע כי "מחלות שלד בכללותן שכיחות יותר בקרב ניצולי השואה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית" -http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type3/09-04-03.pdf .

3. ב- 18.4.2010 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי שבתל אביב בנוגע ליישום תקנה 12 לגבי ניצול שואה שהוכרו לו מספר מחלות נוספות (תקנה 12 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ"ד-1983 קובעת כי "הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות קטנה או גדולה עד רבע מזו שנקבעה במבחנים, בשים לב למקצועו, גילו או מינו של נכה, ובלבד שדרגת הנכות לא תעלה על 100%. ("

בית המשפט קבע באותו פסק דין כי "המערער סובל משורה ארוכה של מחלות, אשר חלקן קשורות ברדיפות וחלקן לא; אולם לא ניתן לאבחן ביו ההחמרה הכללית במצבו הנובעת מפגימות מסוימות לזו הנובעת מפגימות אחרות. הוראתה של תקנה 12 נועדה לאפשר העלאת שיעור הנכות ב> יחס לנכים שחומרת מצבם הכללית, עולה על שיעור הנכות שנקבע."

בית המשפט קבע כי מכיוון שאין חולק כי המחלות שהוכרו משפיעות על מצבו הכללי של אותו ניצול ולכן "יש להחיל את הוראת תקנה 12 בשיעור זהה על מכלול הנכויות המוכרות." - http://www.meidashoa.co.il/pdf/Regulation%2012.pdf .

4. כפי שפורסם לאחרונה בהרחבה בעיתונות - כל ניצולי השואה הרשומים ברשות לזכויות ניצולי שואה שבאוצר כמקבלי קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, חוק ההטבות לניצולי שואה או מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות (ואשר לא ביקשו כי שמם לא יועבר על ידי הרשות לקופת החולים), אמורים להיות זכאים בזמן הקרוב להנחות על תשלום כל תרופות הנכללות בסל שירותי הבריאות (ניצולי שואה עד גיל 75 - הנחה של 50% על ההשתתפות העצמית בתשלום התרופות וניצולי שואה מעל גיל 75 זכאים להנחה של 60% על ההשתתפות העצמית) - http://www.meidashoa.co.il/pdf/Medication%20HS.pdf.

ואילו ניצולי שואה שתוכר להם מחלת האוסטיאופורוזיס באופן מלא יהיו עשויים להיות זכאים לא רק לפטור מלא עבור התרופות בגין מחלה זו (לעומת ההנחה חלקית שתינתן ליתר הניצולים לפי ההסדר החדש), אלא שהם עשויים להיות זכאים גם לטיפולים ותרופות שיאושרו להן ושאינם בסל, שנקבע לפי חוק ביטוח בריאות ואשר איננו מוזכר כלל בחוק ותקנות נכי רדיפות הנאצים. כמו כן הם עשויים להיות זכאים גם להוצאות נוספות בגין אותו טיפול, כגון עלות הנסיעה לאותו הטיפול.

טיוטת דו"ח ועדת שני המוזכרת בפסקי הדין שלעיל אף קובעת בפירוש כי "יש להבטיח לניצולי שואה עם אוסטיאופורוזיס קשה רצף טיפולי במרפאות מקצועיות, כולל מרפאות בתי החולים." - http://www.meidashoa.co.il/pdf/Shani%2021.3.2010.pdf .

כמובן שפסקי דין אלו רלבנטיים אך ורק לניצולים המקבלים קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דהינו שעלו לפני 1.10.1953, אשר מהווים את רוב ניצולי השואה המקבלים קצבה בישראל (קצבה מהאוצר לפי חוק ההטבות או קצבה מקרן סעיף 2 אינה נחשבת קצבת נכות ולא ניתן להכיר בהן במחלות עקב השואה).

בנוסף לכך, הכרה במחלה זו ובמחלות נוספות לפי אותו החוק עשויה להעלות את קצבת הנכות החודשית שתתקבל בעתיד לאחר ההכרה באותן המחלות וקביעת דרגת הנכות החדשה.

לשם דוגמה, בדו"ח ועדת שני בנוגע לאוסטיאופרוזיס שהוזכר בפסק הדין לעיל, נקבעו אחוזי נכות הנעים בין 20% ל-80% לניצולים מהמעגל הראשון לפי חומרת השברים ולמעגל השני אחוזי נכות בין 15% ל -60% בגין אותם השברים- http://www.meidashoa.co.il/pdf/Shani%2021.3.2010.pdf .

הכרה באחוזים גבוהים אלו, עשויה להעלות את הנכות המוכרת לאותם ניצולים למדרגת נכות גבוהה יותר, אשר תגדיל את הקצבה החודשית שמקבלים אותם ניצולים לפי אותו חוק.

בקשה להכרה במחלות נוספות כגון מחלות שלד נוספות, במידה ואכן קיימות, וגם בקשה להחיל את תקנה 12 לעיל ,עשויות להגדיל את הסיכוי להעלאת אותה קצבת הנכות לפי אותו החוק.

עלייה למדרגת נכות גבוהה יותר עקב ההכרה באותן המחלות עשויה להגדיל גם את תקרת ההכנסה אשר אותם הניצולים להיות זכאים להשלמת הכנסה עד אליה לפי אותו החוק - קצבת נזקק\נצרך.

לשם דוגמה, נכון להיום עלייה ממדרגת הנכות שבין 40% ל-49% למדרגת נכות הגבוהה מ-50% לפי אותו החוק תגדיל את תקרת ההכנסה לזכאות לאותה השלמת הכנסה בכ-3,000 ש"ח בחודש מ- 4,313.07 ש"ח ל- 7,216.84 ש"ח בחודש - http://ozar.mof.gov.il/lishka/nispach.htm .

קבלת אותה השלמת הכנסה מהאוצר במסגרת קצבת נזקק\נצרך עשויה לא רק להגדיל את הקצבה החודשית הניתנת לאותם הניצולים, אלא גם עשויה לאפשר לאלמנים\ות של אותם ניצולים לאחר שילכו לעולמם, קצבה לכל החיים לפי מבחן הכנסה כל עוד לא נישאו שוב בניגוד לקצבת אלמן\ה רגילה של 3 שנים בלבד לפי אותו החוק) וכן לקבל הטבות נוספות כגון הנחה בתשלום הוצאות חשמל שנקבעה לאחרונה בהחלטת ממשלה - http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=101&article_id=723 .

ניצולים שאינם מוכרים כיום לאותה קצבת\נזקק נצרך ושבעקבות העלאת אחוזי הנכות שלהם עקב ההכרה במחלות שלעיל עשויים להיות זכאים לאותה השלמת הכנסה במסגרת קצבת נזקק\נצרך, יכולים להגיש טופס בקשה למשרד האוצר לקבלת אותה הקצבה, שאותו ניתן להוריד מהכתובת הבאה- http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/nizkak.pdf .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא > היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

זכויות ניצולי שואה בדו"ח נציב תלונות הציבור שפורסם היום

בכל שנה מתפרסם דו"ח נציב תלונות הציבור (שהוא בעצם מבקר המדינה), שעוסק בתלונות שהוגשו כנגד גופים ממשלתיים ישראליים, אשר לעיתים עוסק גם בתלונות לגבי זכויות ניצולי שואה מגופים אלו.

בדו"ח שפורסם היום ישנן שלוש התייחסויות לזכויות ניצולי שואה:

1. תלונה ראשונה התייחסה לזכאותם של ניצולי שואה המקבלים קצבה מהאוצר (וגם מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות) לקבל ממשרד האוצר החזרי מע"מ ומס קנייה על מוצרים מסויימים כאשר החשבונית המקורית עבור אותה קנייה אבדה.

הדו"ח קובע כי ניתן לפתור את הבעיה הזו - "הנציבות הפנתה את תשומת לבה של הרשות לכך שעל פי נוהלי הרשות במקום החשבונית המקורית אפשר להגיש העתק נאמן למקור ועליו חתום ספק המכשיר, וכן למלא טופס ובו הצהרה ולפיה הקבלה המקורית אינה נמצאת בידי הפונה, והוא לא קיבל החזר מס מכל גורם אחר." - http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=567&id=2&frompage=143&contentid=10928&parentcid=10919&filename=9.htm&bctype=2&startpage=0&sw=800&hw=530 .

הסברים וטבלה הכוללת את המוצרים שלגביהם ניתן לקבל אותו ההחזר ומהי התקופה שצריכה לחלוף עד שניתן יהיה לקבל מענק על קנייה נוספת של אותו מוצר, ניתן לקבל באתר של הרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר בכתובת הבאה - http://ozar.mof.gov.il/lishka/perek_4.htm#2 .

טופס בקשה להחזרים אלו ניתן להוריד מאותו האתר בכתובת הבאה - http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/maanak2004.pdf .

2. תלונה שנייה התייחסה לניצולת שואה אשר הגישה מספר בקשות למשרד האוצר להכיר במחלת האוסטיאופרוזיס שלה ושלא הגישה ערעור על הדחייה שלה. באותו מקרה נמצא כי אחד מהמסמכים שצרפה נעלם מהתיק ומשום כך מחלתה הוכרה לבסוף בגין השואה - http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?id=2&bookid=567&frompage=145&direction=1&contentid=10928&parentcid=10919&startpage=0&sw=800&hw=530 .

חשוב לציין כי הדו"ח קובע במפורש כי הדרך שעומדת בפני ניצולים לברר נושאים אלו הם הגשת ערעור לבית המשפט ורק במקרים נדירים הנציבות תתערב בהחלטות כאלו - "לפי סעיף 39(1) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], אין הנציבות מבררת תלונה בנושא שהתקבלה בעניינו החלטה שעליה אפשר או היה אפשר להגיש על פי דין השגה, ערר או ערעור, אלא אם כן מצא נציב תלונות הציבור שיש סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן. "

יש לציין גם כי בקרוב אמורות להתפרסם המלצות הסופיות של ועדת שני לגבי מחלת האוסטיאופרוזיס והשואה ואז יהיה ברור יותר אילו ניצולי שואה המקבלים קצבה מהאוצר יהיו זכאי להכרה ואילו אחוזי נכות יוכרו להם עקב מחלה זו.

3. התלונה השלישית עוסקת בהוסטל של משרד השיכון שרוב הדיירים בו הינם עולים קשישים וניצולי שואה שמצבם הסוציו-אקונומי קשה. מכיוון שההוסטל חובר לחשמל שלא כחוק, הם אינם מקבלים את ההנחה המגיעה לפי חוק על הוצאות חשמל עקב נסיבות שאינן בשליטתם.

הדו"ח קובע כי על משרד השיכון "לשאת בהפרש שבין תשלומי החשמל שהדיירים משלמים בפועל ובין התשלומים שהיו משלמים אילו היו מקבלים את ההנחה. על המשרד לשאת בהפרשים אלה מהמועד שבו קמה זכותם של הדיירים להנחה ועד שההוסטל יחובר כדין לרשת החשמל והדיירים יוכלו לקבל את ההנחה ישירות מחברת החשמל " http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=567&id=74&frompage=153&contentid=10936&parentcid=10919&direction=-1&bctype=1&frombutton=0&startpage=0&sw=800&hw=530

יש לציין כי המדובר בהנחה אשר זכאי לה כל מי שמקבל גמלת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, בין אם הוא ניצול שואה או לא. אולם חשוב גם לזכור כי ישנן קצבאות המיועדות אך ורק לניצולי שואה שאין אמורות להילקח בחשבון לצורך קביעת הזכאות לאותה גמלה:

- קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות (לפי תקנה 17(12) לתקנות השלמת הכנסה משנת 1982);

- קצבה מהביטוח הסוציאלי בגרמניה בגין עבודה בגטו (לפי תקנה 17(13) לאותן תקנות);

- קצבה ממשרד האוצר ליוצאי מחנות וגטאות (סעיף 8א לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז - 2007)

- הסיוע מהחברה להשבה לניצולים נזקקים (סעיף 75(ב) לחוק נכסים של נספי שואה, התשס"ו-2006).

מכיוון שאלפי ניצולים מישראל אמורים להתחיל לקבל החל מהשנה הקרובה את קצבת הביטוח הסוציאלי מגרמניה בגין עבודה בגטו בעקבות פסקי דין חדשים בנושא זה שניתנו בגרמניה בשנה שעברה, ומכיוון שאלפי ניצולים אמורים לקבל החל משנת 2010 את הסיוע מהחברה להשבה כקצבה הניתנת פעם בשלושה חודשים (במקום פעם בשנה); עלול להיווצר מצב שבו בדיקה חוזרת בעתיד של הכנסות ניצולי שואה מקבלי השלמת הכנסה אשר נעשית מדי פעם על ידי המוסד לביטוח הלאומי, עלולה לקחת בחשבון בטעות הכנסות אלו, דבר שעלול להפסיק להם את קבלת אותה הגמלה ואת כל אותן הטבות שניתן לקבל בגינה (כגון ההנחה בהוצאות חשמל).

משום כך יש חשיבות למודעות של של אותם ניצולים או בני משפחותיהם כי אין לקחת בחשבון את אותן גמלאות כך שיוכלו לתקן טעות זו אם תתרחש בעתיד.

לגבי ניצולי שואה המקבלים קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, קצבה זו אמנם נלקחת בחשבון לצורך קביעת זכאות ומשום כך הם לרוב אינם זכאים להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, אך החלטת הממשלה שניתנה לאחרונה ביום 11.4.2010 עשויה לאפשר גם למי מהם שמקבל קצבת נצרך\נזקק לקבל את ההנחה בהוצאות החשמל בזמן הקרוב - http://www.pmo.gov.il/PMO/Templates/Spokesman.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGUID=%7bCECF643F-15E0-4C0A-BC02-2B692BA0B6FA%7d&NRORIGINALURL=%2fPMO%2fSecretarial%2fGovmes%2f2010%2f04%2fgovmes110410%2ehtm&NRCACHEHINT=Guest#two .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לדו"ח ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

פסק דין חדש בנושא אי גביית תשלומים ששולמו בטעות לניצולים על ידי משרד האוצר

פסק הדין שניתן אתמול על ידי בית המשפט השלום בתל אביב עוסק בתשלום ששולם בטעות לניצולת שואה המקבלת מהרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר הן את הקצבה ליוצאי מחנות וגטאות עבור עצמה והן קצבת אלמנה נזקקת\נצרכת עבור בעלה המנוח.

בית המשפט קבע כי אכן לפי המצב המשפטי כיום מותר למשרד האוצר לקזז מתוך השלמת ההכנסה שהיא מקבלת ממנו בתור אלמנה נזקקת את קצבת קצבת יוצאי המחנות והגטאות שהיא זכאית לה כניצולת שואה.

(יש לציין בהקשר זה כי אם היה מדובר באלמנה נזקקת המקבלת קצבת שארים והשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, אסור היה לקזז את אותה הקצבה שהיא מקבלת מהאוצר עבור יוצאי מחנות וגטאות מתוך השלמת ההכנסה שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי (לפי סעיף 8א לחוק הטבות לניצולי שואה).

מצד שני - בית המשפט גם קבע כי אסור לגבות מאותה ניצולה את התשלומים ששולמו לה בטעות, בהתבסס על תקדימים משפטיים וכן כי "מן המפורסמות כי ניצולי שואה, בדרך כלל, מסתמכים על התגמול וההטבות המשולמות להם לצרכי קיום בסיסיים. הוצהר, ולא נסתר, כי כך הוא בענייננו."

כמו כן קבע בית המשפט כי אם משרד האוצר כבר גבה ממנה סכומים אלו ששולמו לה בטעות - הוא ישיב אותם לאותה ניצולה כיוון שכאשר הדין מחייב כי אין לגבות אותם ממנה, הניצולה איננה צריכה לסבול מחסרון כיס אם משרד האוצר נהג אחרת .

בפסק הדין, שעליו כמובן שיש למשרד האוצר גם זכות ערעור, ניתן לעיין בכתובת הבאה -

http://www.meidashoa.co.il/pdf/No-Refund.pdf .

באותו פסק דין הוזכרה גם החלטה של נציב תלונות הציבור במקרה דומה שגם בו נדרשה רשות ממשלתית להחזיר תשלומים ששולמו בטעות ונגבו מזוג ניצולי שואה שקיבלו אף הם קצבה מהאוצר, אשר נקבע בה כי "כי יש להפסיק את הקיזוז מקיצבתה של המתלוננת בגין החוב ולהחזיר לה את הכספים שקוזזו מקיצבתה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד יוקר המחיה החל במועד קיזוז הכספים ועד מועד החזרתם. " - http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=403&id=74&frompage=23&contentid=7420&parentcid=7405&direction=-1&bctype=1&frombutton=0&startpage=0&sw=800&hw=530 .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.