המאבק המשפטי לביטול קביעת שליש לאחוזי הנכות לאוסטאופורוזיס

מאת: השופטת בדימוס נאוה דנון, היועצת המשפטית של עמותת יש

הרשות המוסמכת במשרד האוצר קבעה לגבי הנפגעים מרדיפות הנאצים הסובלים מאוסטאופורוזיס כי היא מוכנה להכיר רק בשליש מאחוזי הנכות בגין פגימה זו על חשבון הרדיפות.

הוגש ערעור על עמדה זו
ב - 14.6.2006 דחתה ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (בראשות השופט מוקי לנדמן את ערעורם של 57 מערערים. הנימוקים היו אלו:

א. היות אוסטאופורוזיס מחלה על בסיס תורשתי מובהק.
ב. שכיחות המחלה בקרב האוכלוסיה המבוגרת בכלל ובאוכלוסית הנשים בפרט.
ג. מסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היו תנאי תזונה לא תקינים ורק חלק מתקופה זו היתה תקופת נרדפות המוכרת בחוק.כסיבה לפרוץ המחלה.
ד. אוסטאופורוזיס מופיעה בגיל מבוגר שנים רבות לאחר תום אירועי הנרדפות בשואה ולכן קשה לקבוע את הקשר הסיבתי בין אירועי הנרדפות לבין הסיבה לפרוץ המחלה.

לא ניתן היה לברר עתירה מנהלית על החלטה זו מאחר והעתירה הוגשה ללא נימוקים ולכן הוחלט על הגשת ערעור חדש בפני הועדה על החלטת הרשות שקבעה לניצולת שואה אחרת שחלתה באוסטאופורוזיס את השליש הקבוע אצלה.

בערעור בפני הועדה נטענו הטענות הבאות

א. כאשר תינוק/נער סובל מתזונה לקויה,חוסר בויטמינים די,סידן ותנועה העדר חשיפה לשמש נפגעת האפשרות להגיע לשיא פוטנציאל מסת העצם.
ב. גם אם .מחלת העצם החלה בתקופת הנרדפות בגיל צעיר היא תבוא לידי בטוי רק בגיל מבוגר. לפיכך אין לומר כי הקשר הסיבתי בין אירועי הנרדפות לבין גילוי המחלה הוא עמום.
ג. על פי הפסיקה בדין הישראלי רואים מחלה קונסטיטוציונאלית שפרצה לראשונה עקב רדיפות הנאצים כאילו נגרמה כולה על ידי הרדיפות. במיוחד כאשר סקרים רפואיים מעידים על כך שהמחלה פורצת בשיעור של פי 3 בקבוצות גיל מבוגרים של מי שסבלו מרדיפות הנאצים לעומת קבוצות גיל דומות של אנשים שלא סבלו מרדיפות אלה. גם על פי הדין הגרמני מספיק שהנכות הינה בשיעור של 25% של מנת שתוכר במלואה.

חלפה חצי שנה מאז נטענו הטענות בפני הועדה ועדיין אין החלטה.
בינתיים מונתה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר אשר ביקרה בחריפות את גישת הרשות המוסמכת ואת יחסה לתביעות ניצולי השואה והתייחסה לענין קביעת השליש במחלת האוסטאופורוזיס באופן שרירותי.

וכך קבעה ועדת החקירה הממלכתית
"גישתו של מנהל הלשכה לסוגיית הקשר הסיבתי מוטעית. שכן קביעת קשר סיבתי בתביעות,גם בעניינים הנוגעים לרפואה אינה עניין מדעי-רפואי גרידא, אלא כפופה לעקרונות משפטיים....(עמ 180)
פרופ' שאול שאשא אשר פרסם מספר מאמרים אודות תחלואה מאוחרת בקרב ניצולי השואה העיד בפנינו והסביר כי מחקרים הראו שרעב במלחמה במיוחד בגיל הילדות וההתבגרות עינויים, חרדת מוות וחשיפה ממושכת לזוועות, יכולים לגרום לתחלואה פיזית שתופיע עשרות שנים מאוחר יותר - במיוחד במחלות שלד וגידולים. פרופ 'שאשא הפנה לשני מחקרים שבדקו ספציפית השפעה מאוחרת של השואה על תחלואה באוסטיאופורוזיס ושברים בירך בקרב ניצולים בני 60 ומעלה . במחקרים אלו התברר כי שכיחות תחלואות אלה גבוהה פי שלוש בקרב הניצולים מאשר בקבוצות ההשוואה...
קביעת קשר סיבתי בתביעות הניצולים מחייבת את הרשות המוסמכת להסתמך על מידע סטטיסטי ספציפי......( עמ" 184)
אלא שהמציאות שהתגלתה לעינינו באשר לאופן שבו מכריעה הלשכה לשיקום נכים בשאלה זו הייתה שונה ובעייתית. לא לחינם שמענו תלונות רבות מפי ניצולים על דחיית תביעותיהם בנימוק של העדר קשר סיבתי בין נכותם לבין זוועות השואה שחוו...ככל שמדובר בתחלואה פיזית מאוחרת, הנחת העבודה שאימצה הלשכה הייתה כי תחלואה זו אינה קשורה לרדיפות הנאצים ואירועי השואה כל עוד לא הוכיח הניצול אחרת.
יתר על כן, באותם מקרים שבהם החליטה הלשכה לשיקום נכים בכל זאת לזנוח הנחת עבודה זו, הרי שהלשכה עשתה כן מבלי שהסתמכה בהחלטתה על עקרונות סטטיסטיים או משפטיים כלשהם באופן שההחלטה הייתה למעשה אקראית ושרירותית...ד"ר מאיר...הסביר שאין בידיו קריטריונים כל שהם שיסייעו בקבלת הכרעה מושכלת בעניין...לשאלת הוועדה אם הלשכה אוספת נתונים על שיעור התחלואה בקרב הפונים על סמך תביעות הניצולים המוגשות אליה כדי שתוכל להשוותם לשיעור אותה מחלה בקרב האוכלוסיה שלא הייתה חשופה לשואה, ענה ד"ר מאיר כי ":אין לו נתונים כאלה "(עמ' 85 1)
על האקראיות - ואם תמצא לומר,על השרירות - שבדרך קביעת הקשר הסיבתי ניתן ללמוד מן האופן שבו הכיר ד"ר מאיר בהשפעה (חלקית, בשיעור של שליש) של השואה על מחלת האוסטיאופורוזיס ....
הנה כי כן לא רק הקשר הסיבתי, אלא גם שיעורו נקבעים ללא כל בסיס אובייקטיבי, על יסוד תחושה או הערכה. אלא שכך לא ייעשה...... קיימת בעייתיות רבה בהפקדת ההכרעה בסוגיית הקשר הסיבתי בידי אדם אחד ויחיד ....."
הנה כי כן ועדת החקירה הממלכתית ביקרה קשות את האופן בו התעלם ד"ר מאיר מהמחקרים שהובאו על ידי פרופ' שאשא אותם מחקרים שהובאו בפני הועדה על ידי העוררת והחליט ללא שום נתונים סטטיסטיים ועל דעת עצמו, מבלי להתייעץ או לקבל חוות דעת, באופן שהיא כינתה אקראי ושרירותי כי יש להכיר בשליש בלבד של נכות שנגרמה כתוצאה ממחלת האוסטיאופורוזיס לאחר שהכיר בקשר הסיבתי שבינה לבין רדיפות הנאצים.